פרשת ויקהל פקודי

 
"ויקהל פקודי" –אסור להתקהל בפקודה..
בימי מלחמה אלו אנו נקראים ע"י פיקוד העורף לא להתקהל יותר מידי... והנה דווקא השבת הזאת אנו נקרא בעזרת ה' זוג פרשיות שלכאורה אומרים כן להתקהל! ויותר מכך.. אם תצרף את שמות הפרשיות -"ויקהל -פקודי"- כי אז צמד המלים יחווה דעה:  להתקהל בפקודה!..
ועכשיו ברצינות...
בפרשת "ויקהל" - משה רבינו מקהיל את עם ישראל ברדתו מן ההר למחרת יום הכיפורים ושני לוחות בידו.  האם הוא מרים את קולו? שורק להם ומקבצם? תוקע בחצוצרות?.. לא כתוב מפורש... אלא מה כן כתוב?  "ויקהל משה את כל עדת בני "[לה:א] מה הענין של המילה "ויקהל"? למה לא אמרו :"ויקרא"?   כמו למשל  בחומש דברים [בפ’ כי תבא] שנאמר שם: ‘ויקרא משה לכל ישראל ויאמר אליהם’, אם כן מה ההבדל בין ‘ויקהל’, לבין  ‘ויקרא’?
ביאר רבי שלמה קלוגר שיש שני דרכים לאסוף את הציבור, דרך אחד להסתובב עם מקרופון או עם כרוז ולקרוא את כולם שיבואו לכיכר העיר.. מן הסתם רק מתי מעט יגיעו לכינוס..  אך יש עוד דרך! לדוגמא: אם יעמוד זמר מפורסם בכיכר העיר ויתחיל לשיר בקול נעים בלי שום מודעות ורמקולים, חיש מהר השמועה תעשה לה כנפיים וכולם יבואו לשמוע...
באופן הראשון - הכרוז הוא "על תקן" -‘ויקרא’ - ואילו ההתקהלות באופן השני  הוא על תקן ‘ויקהל’ כי הזמר המפורסם מקהיל את העם סביבו ע"י שמיעת שירים יפים והגונים..
ועתה הנמשל..  כשמשה רבינו ירד מן ההר היה כולו זוהר באור אלוקי "כי קרן עור פניו" -  לא היה צריך ‘לקרוא’ להם, הם פשוט הגיעו!! ... כולם נקהלו והביאו את הילדים שיסתכלו על פניו המאירות של הצדיק כך זה נראה כשזוכים. ובאמת השאלה נשאלת: ממה קרנו פניו של משה?.. ולמה לא קרנו פניו כשירד מן ההר בפעם הראשונה?...
כתוב במדרש שיר השירים על הפסוק : "שחורה אני ונאוה"  שקרני ההוד שאיבדו בני ישראל בחטא העגל, הוחזרו להם  במעשה המשכן, וזהו שחורה אני ונאוה, שחורה אני במעשה העגל, ונאוה במעשה המשכן, כי חזרו קרני ההוד.
ומתי חזרו? גילה לנו האר"י ז"ל שבשבת החזירם להם, כפי הנראה זה היה בין מעשה העגל למעשה המשכן ומאז בכל שבת מופיע האור הזה על כל יהודי... ולכן אנו אומרים בתפילת שבת - ישמח משה במתנת חלקו , שמשה רבינו שמח להחזיר לנו את האור הזה ואינו דומה הארת אור פניו של אדם ביום חול לבין הארת אור פניו ביום חול , עד כדי כך שבשבת אפשר לצרף אותו ל"פנים חדשות" כדי לומר שבע ברכות בסעודת חתן אע"פ שהיה בחופה...  דרך אגב , בחתונות האחרונות בזמן המלחמה, היו  הרבה פנים חדשות שלא היו בחתונה..
כאמור, גם היום כשאין לנו בבית המקדש, אנו זוכים לבחינה זאת בשבת קודש, אך כשהקב”ה יחזיר לנו את המקדש וכליו, יחזרו לנו קרני ההוד גם בימות החול. וכן הובא בילקוט ראובני [בפ’ כי תשא אות פ”ז].   וכשראה משה שכולם נקהלים אליו בלי שיקרא אותם, הבין שהסיבה הוא מחמת שקרנו עור פניו, וחשש שמא נחלשה דעתם שאין להם את קרני ההוד, לזאת חיזק אותם שיש שבת קודש, כולם תזכו לקרני ההוד, ויתרה מזאת, אמר להם, כשתעסקו במלאכת המשכן אפי’ רק תתחילו לעסוק בכך, שוב יחזרו לכם קרני ההוד. ולזאת נקהלו כולם אל משה, כי דרכו של בעל האבדה לחזר אחר אבדתו, כיון שקירון עור הפנים לא היו של משה אלא של בני ישראל, ממילא נקהלו אצל משה כאילו מתחננים להחזיר אבידתם... ואכן בשבת חוזרת האבידה בדמות נשמה יתירה ומאירה.
יהי רצון שנשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות , וחודש ניסן יביא בכנפיו את הבשורה לעולם כולו שהגיע זמן הגאולה זמן פדות והצלה והרווחה מכל צרה וצוקה ובא לציון גואל. ונאמר אמן.
שבת פרשת "החודש" – שליטה על הזמנים
המצוה הראשונה שנצטוינו בתורה כעם היא מצות קידוש החודש. כי לעבדים אין זמן משלהם, הם תלויים "כעיני עבדים אל אדוניהם" שיורה להם מתי לקום מתי לעבוד מתי לאכול וכו' כך היו  אבותינו  עבדים במצרים מוכים וחבולים בעבודת פרך ונתונים בידם של אדונים קשים המורים להם את אשר יעשו לפי מועדיהם וזמניהם שלהם – ולא לפי בחירתינו את הזמנים, ומעתה אומר הקב"ה למשה ואהרון כזה ראה וקדש .. המועדים והזמנים בידכם!! שעון הזמן שלכם!! לא רק שעון הזמן הפרטי אלא שעון הזמנים של העולם כולו ולא רק זאת אלא מה שיקבע בית הדין שלכם בענין קידוש החודש מתי יחול ביום זה או ביום אחר – כך יהיה בשמיים.. אני וכל פמלייתי מחכים להכרעתכם.. זאת ועוד, חודש זה לדורות יהיה חודש הישועה "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל"..  הישועה של העולם כולו תלוייה בכם "אני ה' בעתה אחישנה" אם תרצו הגאולה תבוא מוקדם מן הצפוי ואם תאחרו לשוב אלי אז גם הגאולה תתאחר אבל לא מעבר למועד שקבעתי לי.. ויש זמן המסוגל יותר לגאולה..  מעתה הכל תלוי בידכם "היום אם תשמעו בקולי".. ובהקשר לימים אלו של ימי מלחמה בעמלקים  של דורנו [אירן וחיזבאללה] ושליטה מלאה על שמי המזרח התיכון.. מצפים עוד יותר לפעמי משיח "בעל מלחמות זורע צדקות מצמיח ישועות".. יהי רצון שנזכה לגאולה שלמה במהרה ולשנה הזאת בירושלים הבנויה!!
שבת פרשת ויקהל-פקודי [פרשת  "החודש" - כ"ה אדר]
1. השבת אנו זוכים לסיים את חומש שמות ומתחילין בס"ד חומש ויקרא. חזק חזק ונתחזק!!
2. השבת מוציאין שני ספרי תורה. בראשון קורין בפרשיות השבוע ובשני בפרשת "החודש" [פרשת בא שמות יב א-כ "החודש הזה לכם ראש חדשים"] 
3. ההפטרה לשבת החודש.  למנהג אשכנז - - ביחזקאל [מה,טז] "כל העם הארץ.." // ומנהג ספרד מפסוק יח "כה אמר ה'" // ומנהג תימן להתחיל כבר מפסוק ט' "כה אמר ה' אלוקים רב לכם נשיאי ישראל".[יש מוסיפים פסוק ראשון ופסוק אחרון של הפטרת "מחר חדש"]  נוהגים שאין קטן עולה למפטיר .
4. מברכים ומכריזין על חודש ניסן שיהיה אי"ה ביום חמישי הבא עלינו לטובה.[אין אומרים "אב הרחמים"]
5. המולד יהיה יום רביעי שעה 16 / 34 דקות / 13 חלקים
6. כיון שלא עולים בחודש ניסן לאזכרות בבתי העלמין – עולים ביום רביעי - ערב ר"ח ניסן.
7. ביום חמישי כאמור ראש חודש – הלל בדילוג, ויעלה ויבוא.
8. כבר מראש חודש ניסן ניתן לברך ברכת האילנות. יש מברכים בר"ח ויש שמחכים לחול המועד.
9. אין אומרים תחנון  ונפילת אפיים כל חודש ניסן. נוהגים לקרוא כל יום נשיא ליום לחנוכת המזבח.
7. ברכת הלבנה לנוהגים אחר ג' ימים -ממוצאי שבת הבאה.
חידה לפרשה
איך קוראים לארבעים דף עם שורות ? ואיך זה קשור לפרשה?
[פתרון אחרי פרפראות]
מכירת חמץ
מכירת חמץ לציבור הרחב - החל מיום חמישי הקרוב ר"ח ניסן. ניתן למכור ע"י הרב המקומי – הרב שרעבי אלעזר -   או ע"י הרב נתנאל ברקוביץ'.  ניתן לבוא כל ערב בין מנחה למעריב  בבית הכנסת "עץ חיים"  לא לחכות עד הרגע האחרון. גם מי שמתכונן למכור את חמצו- אנו ממליצים : לא להשאיר חמוץ גמור! כגון פסטות למיניהם, קמח, מוצרי טבעול, וופלים וכדו'. ניתן להשאיר רק דברים שיש בהם חשש תערובת חמץ ואותם למכור כגון: תבלינים, קטניות לא בדוקות, ריבות וכדו'. משום כך, רצוי שעקרת הבית תתכנן כבר עתה כיצד "לחסל" את הכמות של החמץ הגמור שנשאר בבית, כך שלקראת פסח לא יישאר כמעט, חמץ גמור , כי צריך לדעת שמכירת חמץ תוקנה לכתחילה עבור "הפסד מרובה" כגון לבעלי חנויות מכולת, מחסני מזון וכדו' .כמו כן,  כדאי ורצוי שכל אחד ימכור את החמץ שברשותו, גם אם אינו מתכוון להשאיר שום פירור של חמץ והסיבה היא : א. שמא בכל זאת נשאר לו חמץ והוא לא מודע לכך  ב. כי יש אומרים שאם כספו מושקע במניות של חברות של חמץ הוא מחוייב למכור גם חמצו זה.
פרפראות  לפרשה
"ויקהל משה את כל עדת בני-ישראל"(לה, א)
רש"י: "ויקהל משה - למחרת יום הכיפורים!"  אומרים המפרשים: על ידי שמשה רבינו מקהיל את בני ישראל למחרת יום הכיפורים, הוא מבקש לרמוז שלא רק ביום הכיפורים צריכים כלל ישראל להיות באהבה ובאחווה, על ידי בקשת סליחה ומחילה מכל אחד,  אלא גם אחרי שנגמר היום הקדוש דהיינו "ממחרת יום הכיפורים" ובמשך כל השנה, חייבים להמשיך להיות אחים אהובים...
"ויהי זהב התנופה" [לח:כד]
הפלא ופלא! שמעתם פעם שזהב יכול להעלות את האדם למעלה ברוחניות? הרי בדרך כלל אנו שומעים הפוך - שעל ידי זהב ועושר גדול יש ירידה רוחנית.. והנה כאן יש  "זהב התנופה"- בשל המטרה הקדושה – בניית המשכן- והכוונות הטובות שהוכנסו בזהב אז זכה להיות "זהב התנופה" שמעלה את האדם עמו למעלה!!
תשובה לחידה: מחברת.
 
חודש ניסן
אין עושים תענית בחֹדש ניסן חוץ מן הימים: ראשון, עשירי, ועשרים וששה בו, שהם ימים של תענית צדיקים (ראה חלק ראשון עמוד שסו), וערב פסח שהוא תענית לבכורות. חתן וכלה ביום חופתם מתענים בניסן ואפילו בראש החדש, וכן מתענים בניסן תענית חלום.
 אין עושים הספד למת ואין אומרים צידוק הדין. אין מזכירין בו נשמות חוץ מבאחרון של פסח. אין בו נפילת אפים ואין אומרים תחנון ולא 'אב הרחמים' בשבת בשחרית ולא 'צדקתך צדק' בשבת במנחה, בכל חדש ניסן, לפי שפשטה קדושה יתרה בכל החדש, וכל ימי החדש הם כיומי דפגרא:
הטעם שאין אומרים תחנון, מפני ששנים עשר הנשיאים הקריבו קרבנותיהם בחנוכת המזבח בי"ב ימים הראשונים של ניסן, וכל יום הקרבן היה יום טוב שלו; ואחר כך ערב פסח, ופסח עצמו, ואסרו חג, אם כן יצא רוב החדש בקדושה, ולפיכך עושין כולו קֹדש:
ולמה אין מתענין אותן בחדש ניסן, מפני שבאחד בניסן הוקם המשכן, ושנים עשר נשיאים הקריבו קרבנם לשנים עשר יום, יום לכל שבט ושבט, וכל אחד היה עושה ביומו יום טוב; וכן לעתיד לבוא עתיד המקדש להבנות בניסן, לקיֵּם מה שנאמר (קהלת א): אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:
לפיכך אין אומרין תחנונים כל ימי ניסן, ואין מתענין עד שיעבור ניסן, אלא הבכורות שמתענין בערב פסח.
ברכת האילנות
כתוב בגמרא:ברכות דף מג/ב:
אמר רב יהודה האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי אומר ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות [ויש נוסחה:ליהנות] בהן בני אדם
פירוש: 'היוצא לשדות או לגנות בימי ניסן וראה אילנות פורחות וניצנים עולים, מברך: [לפי נוסח אשכנז] : 'ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, שלא חסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות [ונאות] כדי להנות בהן בני אדם'. [בסידור כנסת הגדולה השאמי הנוסח כנ"ל  וגורס את המלה "ונאות"]  ונוסח הספרדים "ליהנות בהם בני אדם" ונוסח תימן [בלדי] "שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות כדי להתנאות בהם בני אדם". [ומשמיט את המלים "ואילנות טובות" כי הם כלולים בבריות טובות]
והברכה דוקא בשני אילני מאכל, אבל באילני סרק אינו מברך. ומפני שבניסן דרך האילנות שיוציאו פרחים, לכן העמידו ההלכה על ימי ניסן, אבל הוא הדין בשאר חדשי השנה, כשיראה פרחים באילנות, שיש לברך עליהם.[כך גם לפי פסק הרב עובדיה זצ"ל שאם לא הספיק בניסן יברך באייר ]  ויש אומרים: שאין מברכין ברכה זו, אלא בניסן[וכך פסק הגרי"מ אליהו זצ"ל] ולכן לפי הדעה האחרונה הוי כמצוה שהזמן גרמא ולכן נשים ספרדיות לא יברכו אולם לפי הדעה הראשונה יכולות הנשים לברך שהרי המצוה לא תלויה בזמן אלא תלוי באילן שמלבלב.
יש אומרים שאין מברכין ברכה זו בשבת ולא ביום טוב, אלא בחול.[כך פוסקים המקובלים אבל לפי הרב עובדיה אפשר לברך בשבת ואין חשש שיקטוף פרחים מהעץ וגם אין חשש "בורר" בנשמות וגלגולים...]  ומן הדין מותר גם בעצי ערלה אבל לא בעצים מורכבים שלא כהלכה.
מלאכות שבת- נלמדות ממלאכות המשכן!

1. אין עשיית פעולה נקראת מלאכה כפי קוצר דעתנו, שהרי המפנה במשך כל היום כלים בביתו-פטור, ואילו המוציא מחט מרשות-היחיד לרשות-הרבים - חייב. אבל נמסר למשה מסיני, שכל הפעולות שהיו צריכות למשכן נקראות מלאכה, והן שלושים-ותשעה אבות-מלאכות! ומה שדומה להם, אף-על-פי שלא היה במשכן-  נקרא תולדה, וגם התולדות אסורות מדין תורה וחייבים עליהן כמו על האבות.
2. הגדרת אב מלאכה- כל מלאכה הדומה למלאכה שהיתה במשכן, גם בפעולתה וגם בתכליתה, כגון מבריך או מרכיב, הדומים בפעולה לזורע ולנוטע, דהיינו חיבור התלוש לקרקע או למחובר לו, וגם תכליתם זהה, והיא-גידולו של צמח, או מלאכה הדומה למלאכה שהיתה במשכן רק בתכלית ולא בפעולה, כגון הקוצץ ענף יבש שבעץ וכוונתו להשביח את גידולו, כל אלה נקראות אבות-מלאכות, אף שלא היו במשכן.
3. הגדרת תולדה- תולדה הדומה לאב-מלאכה פירושה- מלאכה הדומה לאב בתכליתה, כאשר הפעולה נעשית בגוף אחר, כמו  המשקה זרעים שתכליתו להצמיח את הזרעים, אבל את הפעולה הוא עושה במים ולא בזרעים: או מלאכה הדומה לאב בפעולה, אבל אינה דומה לו בתכלית, כגון הטוחן מתכת, פעולה הדומה אמנם לטחינת גרעינים, אבל תכליתה אינה דומה, שהרי אינו מתכוון לאכילת הדבר הטחון אלא לשימוש אחר בו, או מלאכה שעשה אותה כדרכה, אבל שינה באופן הפעולה כפי שהיה במשכן, כמו המחתך ירק דק דק בסכין, ולא מטחנה, כפי שעשו שם בטחינת הסממנים.

תן חיוך - בעקבות המלחמה...
1. בימים אלה טראמפ וביבי מעבירים את "הנובל" לאירן..
2. אלה פקודת המשק - משכן .. יהי רצון שלא נצטרך למשכן את המשק..
3. טראמפ: הנפט – עליה לצורך ירידה...
4. כיוון שחמינאי חוסל בשבת בבוקר יהיה מאוד קשה להפריך בדורות הבאים את הסברה שאוכלים חמין על שמו..
5. "ארור המן" – בום בום בום...   היה טייס שקרא את המגילה במטוס, ובכל "המן" היה משחרר איזה טיל.. .
6. כשידונו לע"ל את מלכות פרס יבואו הילדים ויתבעו את "גזל השינה"!!..
7. חברת נקניקיות ע"ש טראמפ משווקת – פסטרמה נגד פס-טראומה...
8. התקשרתי למועצה ואמרתי : שתדעו שמערכת האזעקה תקינה, אין צורך לבדוק כל כמה שעות. .
9. ילדים! לכו לישון מוקדם כדי שיהיה לכם כח לקום בלילה .
10. תלונה: למה אין "טיסות חילוץ" לאנשים שנשותיהם התחילו נקיונות לפסח?..
11. מה שטוב בלמידה מרחוק, שההורים יכולים להשלים מה שלא למדו בילדותם .
12. הטילים שנורו מאירן הצליחו לפגוע ב95 אחוז מטילי החץ ששוגרו לעברם...
13. ההוא במקלט שנעמד ונאם: רבותי! התאספנו פה לגבי הנושא הכבד של הליכלוך הבלתי פוסק במדרכות...
14. סגולה לשמנים:  ירדתי 40 פעם למקלט ונושעתי...
בית הכנסת "עץ החיים"
ביום חמישי – ר"ח ניסן "ברכת האילנות"
תפילת מנחה בבית הכנסת 17:15
אח"כ ברכת האילנות
ממשיכים לימוד בבית הכנסת עד ערבית בשעה 18:30
הציבור מוזמן.