פרשת תצווה

בס"ד
לך כנוס את כל היהודים...
השבוע בעקבות המתיחות הגדולה עם אירן אמר ראש הממשלה : "אנחנו בימים מאוד מורכבים ומאתגרים... איש אינו יודע מה ילד יום... זו לא העת להתפלמסות, בימים האלו צריך לצופף את שורות בעם, לעמוד שכם לשכם, כתף את כתף. אני בוטח בלוחמים שלנו, בעם שלנו, בכם אזרחי ישראל.. ערב חג פורים אנחנו עומדים ביחד ונבטיח את נצח ישראל".
אין ספק אנו נמצאים בימים מאד הסטוריים להמשך גאולת ישראל מיד צריהם ולכן שוב נשמעת הקריאה כמו בימי מרדכי ואסתר : "לך כנוס את כל היהודים"!!  - אמרה אסתר- "העת היא להתאחד מול הגזירה הקשה של המן". העת היא  "כנוס" ולא "קנוס"!  לשים את "החשבונות" בצד! ... כגון: מי כן השתחווה להמן ומי לא, מי אכל בסעודת אחשוורוש ומי לא... "יהודים , התאחדו, לפני שיהיה מאוחר!!!" – אומרת אסתר -  כשהעמלקים צוררי היהודים מתאחדים נגד מדינת ישראל או כנגד הישוב היהודי שהחל אז לצמוח בארץ ישראל אחרי הצהרת כורש - ומרימים ראש - כמסופר בספר עזרא, עתה,  בשושן הם הוגים את הפתרון הסופי.... אותם צוררים אינם מבחינים מי דתי ומי לא, מי ימני ומי שמאלי, מי בעד הרפורמה ומי נגד-  אלא מיהו יהודי ומי לא. "המזל" הוא שסוף סוף "נפל האסימון" אצל היהודים בימי מרדכי ואסתר הם התכנסו ונושעו.. האם אנו בימים אלה נדע להתעלות מעל כל ויכוח ביננו?.. הלוואי!..
כאמור, הכל התחיל - לא בשושן - אלא עוד לפני כן . עם הצהרת כורש שהייתה מעין "הצהרת בלפור" של בית שני החלו קבוצות עולים יהודים להגיע מבבל ולהתיישב בארץ יהודה וירושלים. הם חלמו להקים כאן שוב את בית המקדש  ואז כמה מתושבי הארץ שונאי יהודים, שלחו לאחשוורוש מכתב שטנה נגד ההתיישבות היהודית ונגד בית המקדש. כך נאמר בספר עזרא [ד ]  "וַיְהִי֙ עַם־הָאָ֔רֶץ מְרַפִּ֖ים יְדֵ֣י עַם־יְהוּדָ֑ה וּֽמְבַהֲלִ֥ים אוֹתָ֖ם לִבְנֽוֹת: וְסֹכְרִ֧ים עֲלֵיהֶ֛ם יוֹעֲצִ֖ים לְהָפֵ֣ר עֲצָתָ֑ם כָּל־יְמֵ֗י כּ֚וֹרֶשׁ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס וְעַד־מַלְכ֖וּת דָּרְיָ֥וֶשׁ מֶֽלֶךְ־ פָּרָֽס: וּבְמַלְכוּת֙ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ בִּתְחִלַּ֖ת מַלְכוּת֑וֹ כָּתְב֣וּ שִׂטְנָ֔ה עַל־יֹשְׁבֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם:
תנחשו מי היו כותבי השטנה?... המן ועשרת בניו!  עוד בהיותו מתגורר כאן בכפר קרצום [ יש מזהים אותו ככפר ברמת הגולן..] היה המן  כבר אז ראש המשטינים והמסיתים נגד ההתיישבות היהודית כולה, הוא כתב למלך אחשוורוש שהתיישבותם של היהודים בארץ היא מרידה במלכותו וביקש שהמלך לא יתן ליהודים בשום אופן לבנות מחדש את בית מקדשם..  וכך מובא ב"סדר עולם רבה (כט): "בי"ג באדר הכו היהודים בכל איביהם וגו' והרגו בשושן חמש מאות איש ותלו את עשרת בני המן, על אשר כתבו שטנה על ישבי יהודה וירושלם" ..  לצוררים האלה לא היה משנה אם התיישבת בהר ברכה או בשייח' מוניס [היא אוניברסיטת תל אביב...] מעבר לקו הירוק או מעבר לקו האדום...  הם רוצים לזרוק את כולם אל מעבר לקו התכלת... לים ר"ל....
לכן בימי אחשוורוש "השטנים" האלה עמדו וחסמו בגופם ובקולם את תקומת ממשלת זרובבל בן שאלתיאל על ארצינו ונחלתינו.  הכל הוקפא!! .. משום כך אנו מוצאים במגילה שאומר אחשוורוש לאסתר כמה פעמים "מה שאלתך אסתר המלכה .. עד חצי המלכות וינתן לך" דהיינו: הכל אתן לך אסתר המלכה חוץ מדבר אחד – שהוא חוצץ ומפריע למלכותי =את המשך בניית בית המקדש של היהודים... 
ואז מגיע מרדכי היהודי לשושן בירת הממלכה הפרסית כדי לשבור את "הקפאון" הזה!... בחכמתו כי רבה וסייעתא דשמיא מרובה,  מרדכי "משתדרג" ומגיע לעמדת "יועץ למלך" זהו התפקיד "יושב בשער המלך" [ולא רק "מאבטח" אע"פ שהתגלה ככזה כששמע את מזימת בגתן ותרש..]   והוא מחכה להזדמנות לעשות "מהפך" ולקדם את בניית בית המקדש וחיזוק ההתיישבות בארץ ישראל... הוא לא מתייאש מההקפאה ולא מפחד מהמן  גם כשהמלך מגדל את המן וכולם משתחווים לו..  אבל ממה כן פחדו מרדכי היהודי והמלכה אסתר? - מהפירודים בתוך עם ישראל!!  היותו של העם שלנו  "מפורד ומפוזר"!! .. והנה קרה הנס הראשון - כשהיהודים שמעו  הגזירה הקשה של המן ועל נתינת הטבעת - התפכחו היהודים מחיבוקם של הגויים וממשתה הנשפים של "בעל התל והחריץ" - הלא הם מיודענו אחשוורוש וידידו המפוקפק המן הרשע..  אסתר מזרזת את מרדכי לפעול לאחדות מחנה ישראל להתענות ולזעוק לאבינו שבשמיים  - ואז ממילא "יתפרדו כל פועלי אוון"...ואכן בשעה שהתכנסו ישראל לתפילה וזעקה והתאחדו בכל לבם ונפשם זה עם זה - וגם עם אביהם שבשמיים - התפרקה מנגד חבורת המן..
שימו לב!  המלך אחשוורוש -שהיה עד לפני רגע ידידו – מפנה אליו עורף ומצווה אותו להרכיב את מרדכי, שנוא לבו של המן,  על הסוס ולצעוק לפניו "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו.".. גם בתו צולפת בו מן הגג קערה של ביב שופכין, וכשחוזר לביתו אבל וחפוי ראש כבר מחכים לו חכמיו ואוהביו וזרש אשתו ובמקום לייעץ לו - נועצים בו את המסמר הכמעט אחרון.. לפתע "מגלים" לו זרש וחכמיו את סוד הנצחון היהודי שהם משולים לעפר ומצד שני כוכבים ואם כבר החל לדרוך כוכב מיעקב כי אז כדאי שהמן יתכונן להיות עפר תחת כפות רגליהם של הצדיקים הללו..  "אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לְפָנָיו לֹא תוּכַל לוֹ - כִּי נָפוֹל תִּפּוֹל לְפָנָיו"!
למה כתבתי  "המסמר הכמעט אחרון"? כי המן חשב שעדיין  נותר לו חבר אחד, הלוא הוא חרבונא!   
חרבונא שסופר יחד עם המן את גובה העץ  במדויק – דהיינו:  חמישים אמה - "עורק" ברגע הקריטי למחנה הימין.. סליחה ל"איש ימיני"..  ונועץ את החץ האחרון בלבו של המן... שהרי בשעה שרואה אחשוורוש את המן נופל על המיטה אשר אסתר עליה, מיד מגיע חרבונא: ואומר למלך: "גַּם הִנֵּה הָעֵץ אֲשֶׁר עָשָׂה הָמָן לְמָרְדֳּכַי אֲשֶׁר דִּבֶּר טוֹב עַל הַמֶּלֶךְ עֹמֵד בְּבֵית הָמָן גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה.." ומכאן לעמוד התלייה הייתה הדרך קצרה – "ויאמר המלך תלוהו עליו"!! ..
הלקח הנלמד מן המגילה אקטואלי גם לימינו. יהודים, התעוררו, אל תשכחו שלמרות הפירודים ביננו, אנחנו עם אחד - כפי שגם המן העיד - "ישנו עם אחד"...!!!
והסביר את הדברים הראי"ה קוק: כיצד אפשר להכניס בכפיפה אחת את כולם ואת כל מפלגותיהם?... הרי סוף כל סוף הפיזור והפירוד אוכל אותנו בכל פה... הרי רואים אנחנו בעינינו את הצרה הפנימית האיומה, איך שקמים יהודים נגד יהודים, איך שאחים נהפכים זה נגד זה לזאבים ונחשים, ואיך תאמר 'לך כנוס את כל היהודים'?!" אך באמת בדבריו של המן גנוז הפתרון. "ישנו עם אחד מפוזר". באמת עם אחד הוא, למרות פיזורו. "ואל תתמה על שני הפכים שבנושא אחד. ישנם פלאים בעולם, והעם הזה שכל עמידתו מרופדת היא בפלאי פלאות, הוא מראה בהווייתו גם את הפלא הזה, שבמהותו העצמית הוא עם אחד, למרות שהוא מפוזר בחיצוניותו". באמת עם אחד הוא במהותו "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". אמנם אנו דנים אותו עפ"י מראהו החיצוני, אך באמת יש להתבונן על האומה מצד כוחותיה הפנימיים, שאינם נראים תמיד בגלוי, ועלינו לדעת ולהאמין שיש בנו צד טמיר ונעלם. "והיא מלאה עוצמה, ויש בה כוח להעמידנו על רגלינו, לחדש את חיינו כימי עולם, ולעמוד גם כן כנגד כל העמלקים החפצים כל כך לזנב את נחשלינו". ומהמקום הבלתי ידוע שבנפש האומה, תבוא הברכה של "לך כנוס את כל היהודים". וע"י מצוות היום של השתייה 'עד דלא ידע', דווקא כשהשכל נסתר, "תבוא הכרה עליונה למצוא את היהודי הבלתי-ידוע שבתוכנו, ואח אל אח יתוודע, ויד ליד תינתן"!!
יהי רצון שדווקא ע"י מה שנראה הפירוד הגדול – תבוא ותתגלה האחדות הגדולה "לך כנוס את כל היהודים" כי המן של ימינו - חמינאי וחבר מרעיו באירן - לא מחכים לרגע ובעוד שבועיים כבר יכולים לייצר את הבקיע של הפצצה הגרעינית ובעזרת ה' ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם. אמן!! שבת שלום, ופורים שמח ומאחד!!
חידה לפרשה
כדי למלאת את "התשבץ"- לא מספיק להיות חכם ואומן- אלא גם "יהלומן"... למה הכוונה?
מהי שמחת פורים אמיתית?
במגילה נצטווינו במצוות הפורים: "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים" (אסתר ט, כב).
מצוות השמחה בפורים מיוחדת במינה, שהיא באה לידי ביטוי גם בצדדים הגשמיים שבחיים. כמו שהגזירה היתה על הרוח והגוף, כך השמחה על ההצלה צריכה להיות ברוח ובגוף. לפיכך, בנוסף למצוות קריאת המגילה שמבטאת את הצד הרוחני שבאדם, ישנה מצווה לערוך סעודה למשתה ושמחה. ויש דגש על שתיית יין עד מצב של איבוד הדעת במידת מה, כדי לבטא בכך, שישראל קדושים, ואפילו במצב של איבוד הדעת נשארים קשורים ודבוקים בה' יתברך.
השמחה צריכה להיות בהוספת אהבה ואחדות בין ישראל. וזו השמחה האמיתית, שמבטאת את התרחבות החיים והתפשטותם באהבת הבריות. אבל אדם שאוכל ושותה לעצמו, הוא אדם מצומצם ומוגבל שטרוד בסיפוק תאוותיו בלבד, ולעולם לא יגיע לשמחה של ממש. לכן נצטווינו לשלוח מנות איש לרעהו.
ואין להסתפק בהרבות אהבה בין החברים אלא צריכים לדאוג גם לעניים שאין להם יכולת לשמוח, ולכן נצטווינו לתת מתנות לאביונים, כדי שאף הם ישתתפו בשמחת הפורים. וכל המתעלם מצער העניים, גם אם ידמה לעצמו שהוא שמח עם חבריו, באמת אינו אלא הולל, שמתעלם מהחיים האמיתיים. הוא בורח מהמחשבות על הצער שבעולם, ורק כך הוא מצליח לעשות את עצמו שמח לזמן מה. אבל המציאות הקשה הרי לא תיעלם בעת שישתה יין וישתכר, ולכן בתוכו פנימה הוא יודע שלא מגיע לו להיות שמח, והוא נותר עצוב. אבל מי שדואג לשמח את העניים והמסכנים, יש ערך לחייו והוא יכול לשמוח באמת ובצדק. וזהו שנצטווינו לתת בפורים מתנות לאביונים.
נוסף על כך, שמחה זו היא שמחה קדושה ולא שמחה של ליצנות או הוללות וניבולי פה ח"ו, למרות השכרות המעטה המותרת - וודאי אין היתר לעבור על איסורי תורה וחכמים ביום זה.. אין היתר לרקוד מעורב ולהופיע עם תחפושות בחוסר צניעות  או להעביר את המסיבה או את התוועדות עם  החברים והמשפחה בליצנות סתם. ידוע מה שנאמר באבות : " שחוק וקלות ראש.." ויהי רצון שנדע לשמוח שמחה אמיתית , שמחה של מצוה שהתכוונו אליה מרדכי ואסתר... ולא תצא תקלה מתחת ידינו.
פורים שמח לכולם!! 
פרפראות לפרשה
"ונשמע קולו בבואו אל הקודש"
*בעיר אחת היה חזן מעולה שאמרו עליו שכאשר הוא מנגן "ומפני חטאינו גלינו מארצנו " נשמע קולו כקול הכהן הגדול... לימים הלך החזן לעולמו , ובנו, שלא היה לו קול ערב כשל אביו מילא את מקומו. הלה ניסה להחזיק בניגוני אביו אבל מה לעשות לא "הלך" לו.. . אמר פיקח אחד: ה"מפני חטאינו" הוא אכן של אביו - אבל ה"ואין אנו יכולים" הוא שלו...
 
פרפראות לפורים
1.פעם אחת בא יהודי לפני אדמו"ר מסויים כשהוא מחופש לקוף, והביא משלוח מנות, ורצו לדוחפו משם, והרבי מנע מהם, באומרו שעל ידו הוא נזכר בהלכה שאיתא בחתם סופר, שאם אחד שלח משלוח מנות ע"י קוף יצא, שבמשלוח מנות אין דיני שליחות, שכתוב משלוח, ולא תשלח.
2. טעם שמרדכי תיקן מתנות לאביונים בפורים כתוב בפירוש האלשיך על מגילת אסתר [ט' כ"ב] בשם הרלב"ג שנמצא במדרש דע"י תפילת משה בשמים וע"י תפילת מרדכי בעולם הזה שניהם יחד פעלו את הישועה, וזו היתה עצת משה רבינו ע"ה לאליהו כשבא להודיעו על גזירת המן, ולכך תיקן מרדכי שיתנו צדקה ומתנות לאביונים לעילוי נשמת משה רבינו ע"ה.
פרשת תצווה - פרשת זכור! [יא' באדר]
1.השבת אנו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים שבעה ובשני קוראים בפרשת "זכור"    (סוף  פרשת "כי תצא") וההפטרה - "כה אמר ה' פקדתי" (אין קטן עולה למפטיר ולמנהג האשכנזים- אין אומרים "אב הרחמים")
2. רבים מן הפוסקים סוברים, שקריאת פרשת "זכור"  היא חובה מן התורה וכן פסק השולחן ערוך,  לכן מוציאים את הספר תורה היותר מהודר, ומדקדקין מאד בקריאה. (יש אומרים שגם הנשים חיבות לשמוע פרשת זכור והספרדים מקילים בזה)
3. הקורא יכוון להוציא את הקהל והשומעים יכוונו לצאת ידי חובה.
4. מי שלא יכול, מסיבה כלשהיא, לשמוע קריאת פרשת זכור בשבת, יכוון לצאת ידי חובה בקריאה שקוראים בתורה בפורים  או כשיגיעו הקהל לשבת שיקראו פרשת  "כי תצא", יבקש מהקורא את המפטיר- לכוון להוציא אותו ידי חובה.
5. יוצאי ספרד ותימן נוהגים לומר בשבת הזאת "מי כמוך" שחיבר רבי יהודה הלוי. [זו הכנה לסיפור המגילה בחרוזים חכמים ויפים]
6.ביום שני י"ג אדר – תענית אסתר - הצום מתחיל מעלות השחר ומסתיים בצאת הכוכבים. עלות השחר 4:56    צאת הכוכבים 17:57
7. תזכורת זכר למחצית השקל הוא כ80 שקל לכל אחד. זהו מנהג טוב ולא חובה. ואצל יהודי אשכנז נהגו לתת 3 מטבעות של חצי שקל לכל אחד. כסף זה מיועד לבתי מדרש של תורה וכן עבור אברכים הנזקקים מאד לעזרתכם.
ז. תזכורת! סוף זמן ברכת הלבנה – עד יום שלישי בערב שעה 22:12 (אור לי"ד אדר).
מהלכות פורים  [המשך מהשבוע שעבר]
1.  סדר התפילה וקריאת התורה בפורים – כל אחד ינהג כמנהגו, וצריך לזכור "על הניסים" בתפילה ובברהמ"ז.
2.  משלוח מנות – שתי מנות לאיש אחד, המטרה: להרבות אהבה וחיבה, וגם לא לבייש את מי שאין לו סעודת פורים. שתי המנות צריכות להיות דברי-מאכל, שיעור שתי המנות: 170 גרם וי"א אף 28 גרם, והעיקר צריך שתהיינה המנות חשובות לפי מעלת הנותן והמקבל, י"א גם משקה נחשב מנה, עדיף בשני כלים נפרדים. לא ישלחו איש לאישה אלא איש לאיש ואישה לאישה. טוב לחנך הילדים במשלוח-מנות. המצווה ביום ולא בלילה י"א שאם שלח מנות בעילום שם – לא יצא ידי חובה.
3.  מתנות לאביונים – חייב כל אדם מישראל לקיים מצווה זו, ע"י שיתן בפורים שתי מתנות לפחות לשני עניים. מתנה לכל עני. המתנה – כדי שיעור סעודה (ובדיעבד שווה פרוטה). כל הפושט ידו בפורים – נחשב כ- "אביון". ומותר לאיש לתת לאישה ענייה, ואישה מותרת לתת לאיש עני, (שלא כמו במשלוח מנות). המצווה לתת בפורים ביום ולא לפני פורים, ורצוי אחר קריאת המגילה ולא לפניה (ואפשר לתת לפני פורים, אם מתנה עם העני, שהוא אינו מזכה לו את המתנה אלא בפורים ביום), ואם אין עניים במקום ישמור כסף זה עד שיזדמנו לו עניים לאחר פורים. מתנות לאביונים עדיף לתת ב"מתן בסתר". המחלק ביום פורים את מעות "זכר למחצית-השקל" לעניים – יוצא י"ח – "מתנות לאביונים". אין לתת ממעשר כספים, אלא אם כן מוסיף על החיוב.
4.  הל' סעודת פורים ושמחת פורים – חייב כל אדם מישראל לסעוד לפחות סעודה אחת ביום פורים מעיקר הדין אין חובה לאכול פת, אך רצוי. בסעודה זו אוכלים בשר. ושותים יין בפורים עד דלא ידע, בין ארור המן לברוך מרדכי, וי"א שיוצא י"ח אם שותה יין יותר מהרגלו וישן ומי שמכיר בעצמו, ששכרותו תגרום לו לזלזל במצוות, פטור לכל הדעות, וכל מעשיו יהיו לש"ש, זמן הסעודה בבקר ויש נוהגים אחה"צ עד הלילה.   
5.ראוי ללבוש בגדים חגיגיים בליל פורים ויומו, וטוב לעסוק בתורה לפני סעודת פורים, ולגבי התחפושות – מנהג יפה הוא, אך צריך לשמור על הצניעות, וחכמי הספרדים אוסרים לאיש להתחפש לאישה וכן להפך, והאשכנזים מקילים בזה.
6.כאמור, להתחפש לאשה - יש מחלוקת, אבל לחפש אשה - למי שעדיין לא נשא אשה - זו מצווה עד כדי כך שמותר לשאת אשה בפורים!!...[מן הסתם שואל הרב את החתן לפני נתינת הטבעת: אתה לא אנוס, לא שיכור, אלא בדעת מיושבת... ובדרך אגב , צריך לדעת שכל השנה – החתן והכלה לא שותים משקאות אלכוהוליים לפני החופה... ]

7.  דין עשיית מלאכה בפורים – מותר מעיקר הדין לעשות מלאכה בפורים. אולם אם אין רואים במלאכה זו סימן ברכה.  גם במקומות שאסרו לעשות מלאכה הקילו במקרים הבאים:  א. לצורך מצווה     ב. ע"י גוי   ג. לצורך שמחה     ד. לעיין בחשבונותיו במידה סבירה         ה. למנוע הפסד  ו.  לצורך חג פורים עצמו, כתפירה וכדו'  ז. בלילה מותר.
חידות [ופתרונות] לילדים ולהורים.. מתוך המגילה ומפרשיה
1.מה הקשר בין שרה אמנו  ואסתר המלכה? [ צניעות. גם המספר 127 ]
2. שם נוסף להמן? [ממוכן]
3. אל תענה בבוז! מה זה בוץ? [=פשתן]
4. מה אומר לך המספר 187? [180 ימי משתה לרחוקים ו7 ימי משתה לשושן]
5. מאיזה שבט היה מרדכי? האם גם אמו מאותה שבט? [ מרדכי היה איש יהודי ואיש ימיני , אביו מבנימין ואמו מיהודה]
6. מי גידל יתומה בביתו ואח"כ נשאה לו לאשה? [ מרדכי גידל את אסתר שהייתה יתומה ואח"כ נשאה]
7. מי היה שעשגז ומי היה הגי?[ הגי שומר הנשים ושעשגז שומר הפילגשים]
8. כיצד ידע מרדכי מה תכננו בגתן ותרש? [ ידע את שפתם . היה מהסנהדרין. ]
9. באיזה חודש המן הפיל פור? ולהיכן נפל הפור? [ בחודש ניסן הפיל פור,  ויצא בגורל י"ג חודש אדר לשנה הבאה]
10. מה קשור בית המקדש לחצי המלכות? [ עד חצי המלכות ולא בית המקדש כי הוא חוצץ ומפריע למלכותו.. ]
11. על מה הצביע המן כשאמר וכל זה איננו שווה לי..? [ על ירכו שהיה כתוב עליו שנמכר למרדכי]
12. מהיכן היה להמן עץ בגובה חמישים אמה? [ מתיבת נח ויש אומרים מכתלי קודש הקדשים]
13. כשאמר המן יביאו לבוש מלכות .. וסוס אשר רכב בו המלך, ואשר ניתן כתר מלכות בראשו – איזה פרט חיסר אח"כ המן ולמה? [ אח"כ השמיט את הכתר כי הבין שעבר את הגבול..]
14. מה שמה של האצבע הקטנה? – זרת. ומה שמה של אשתו של אחשוורוש? זרש.. [לא נכון! ושתי!!]
15. "מי הוא זה ואי זה הוא?" שאל אחשורוש את אסתר. אז ענה אתה: מי הוא "זה" ומיהו "הוא"? ["זה"- הכוונה להמן שעמד בגלוי נגד היהודים, וה"הוא" מי שעמד בסתר מאחוריו והכוונה לאחשורוש.. ואסתר ענתה מטעמים מובנים רק על "זה" "איש צר ואויב המן הרע הזה"...]
16. "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר" – למה הכוונה? ולמה דווקא אלו? [אורה זה תורה, שמחה -זה יום טוב, ששון -זה ברית מילה, יקר – אלו תפילין. ולמה דווקא אלו? כי על מצוות אלו גזר בינתיים המן עד "הפתרון הסופי" ר"ל.. ולבסוף נהפוך הוא , והתבטלו גם גזרות אלו ולכן יש סיבה לחגיגה..!]
מדיני מדידה ושקילה בשבת
אסרו חכמינו ז"ל למדוד ולשקול בשבת ויו"ט [גם במשקל מיכני וכל שכן במשקל אלקטרוני] והאיסור הוא, משום סרך מלאכה של "כתיבה" או משום "עובדין דחול" (=מעשה חול). האיסור קיים גם אם מודד בכלי, שאינו מיוחד למדידה, וגם אם עושה זאת לצורך שימוש עצמי ולאו דווקא כדי למכור.
מותר למדוד אפילו בכלי המיוחד למדוד בו, אם אינו מדייק במדידה, אלא  מוסיף או גורע במעט, אבל שקילה במאזניים (גם אם אלו מאזניים מכניות) אסורה בכל מקרה, גם כאשר אינו מדייק בה. משום כך, אסור לאדם לשקול את עצמו או את אחרים (גם אם זה משקל מכני) וכן אסור לו למדוד את גובהו.
אם יש צורך בכך, מותר לשקול (כמובן, במשקל מיכני בלבד) ולמדוד את כמות האוכל הדרושה לתינוק ואף מותר לשקול את התינוק עצמו, כשיש צורך במעקב לדעת אם הוסיף משקל אחרי ארוחתו.
כמו כן, מותר למדוד חום לצורך חולה ולהשתמש במד-חום (לא דיגיטלי! כדאי שיהיה בבית מד חום כזה שראוי במקרה הצורך להשתמש בו בשבת! ) ואם החולה (אפילו שאין בו סכנה) שוכב בבית-החולים אשר בו מחללים את השבת (שאחיות יהודיות רושמות את מידת החום של החולה וכדומה)-מותר לו לתת שימדדו לו את החום, אלא שעליו להשתדל למעט בחילולי שבת שנעשים בשבילו ודברי חכמים בנחת נשמעים. כמו כן מותר לשקול חולה אם יש צורך בכך. לאחר השימוש במד-החום, מותר להטביל את המד-חום בכוהל כדי לחטותו ומותר לשפשף את המד-חום ולנגבו בצמר-גפן אבל אֵין להטביל לצורך זה את הצמר-גפן בכוהל, כיוון, שבהכרח יבוא לידי סחיטה. כמו כן, אם מכינים אוכל בשביל התינוק, וצריך לדעת את כמות האוכל שהתינוק אוכל-  מותר לו לשקול או למדוד ורצוי שיהיה זה באומד [=הערכה]  ולא במדוייק.
כל כלי המדידה שאסור לטלטל אותם בשבת משום מוקצה, יש להם דין, של "כלי שמלאכתו לאיסור"  (ומותר לטלטלם רק לצורך גופם או מקומם).
תן חיוך..
1. בחור נשלח ע"י רב העיר לקרוא בתורה בפורים בבית כנסת של עמי ארצות. למחרת התעניין הרב ושאל את גבאי בית הכנסת: 'נו, איך היה בעל הקורא ששלחתי?' השיבו הגבאי: "את הכל הוא קרא יפה, חוץ מהפסוק האחרון בו הוא טעה וחזר עליו שנית..." [=בפורים קוראים פרשת ויבא עמלק שיש בה רק 9 פסוקים וצריך לפחות 10 פסוקים.. לכן כופלים את האחרון]
2. מרדכי דוד מקפיד כל יום ולא רק בפורים לקיים "מוקף בן יומו"....
3. שאלו את אחשוורוש: מה דעתך על הרעיון של שתי מדינות לשני עמים?   אחשוורוש: שתי מדינות לשני עמים?! אצלי 127 מדינות לעם אחד!!...
4. הידור חדש לפורים: אחרי "אביון מהודר" למתנות לאביונים, יש מחמירים לחפש 'שונא' מהודר למשלוח מנות להרבות אהבה. ולכן בליל פורים עושים מוזיקה ורעש עד אמצע הלילה, ועד הבוקר כל השכנים מתאימים למצוה.
5. איזה "בריסקר" אמר לי שהשנה 'זכור' עבר בשלום בקריאה שניה ושלישית... "
6. חסיד אחד נתן בפורים שתי מתנות של כסף לעני אחד. והסביר לו שמתנה אחת היא של פורים דשתא הכא, וכסף המשנה הוא קימחא דפיסחא דאשתקד...
7. יהודי פגש את חבירו בפורים כשהוא אוכל "אוזני המן" וכולו רועד –שאל אותו: ממה אתה מפחד?    עונה חבירו:  –מזה כשבעזרת ה' כששלטון הרשע באירן יפול, עוד נצטרך לאכול "אזני חמינאי"..