.jpg)
פרשת תרומה
הצפיה לבנין בית המקדש. האם אנו כבר מוכנים?..
התורה מקדישה כארבע פרשיות בנושא המשכן כליו ובנייתו הנפלאה. שתי פרשיות לציווי עליו- פרשיית תרומה ותצווה, ושתי פרשיות לביצוע המעשי - ויקהל ופקודי.( יש גם חלק בפרשת כי תשא) ואומרים המפרשים שהמצווה " ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - זו לא רק מצוה לאותה שעה כששהו במדבר אלא מצוה לדורות- לבנות מקדש, כדי שתשרה השכינה בתוכנו ושנעבוד בו את עבודת הקרבנות. אמנם במדבר היה זה "משכן" זמני עד ש"תביאמו ותטעמו בהר נחלתך.. מקדש ה' כוננו ידיך" דהיינו: בארץ ישראל, מכל מקום, כאן נקבע הציווי לדורות והכמיהה הזו לבניית בית-המקדש המלווה אותנו בכל תפילותינו- "תשכון בתוך ירושלים עירך כאשר דברת .. והשב העבודה לדביר ביתך.. ותחזינה עיננו בשובך לציון ברחמים.. וכן בברכת המזון- ברכה מיוחדת לבנין ירושלים והמקדש שתקנו לנו דוד ושלמה, והבקשה היא ותבנה בית-המקדש במהרה בימינו".
ונשאלת השאלה-מה עניין הצפיה לבנין בית המקדש במהרה בימינו? וכי אנו כבר מוכנים לקראתו? וכי כבר תיקנו את כל הקלקולים האחרים -שאנו מצפים לטופ שבטופ.. לחזרת העבודה בבנין בית תפארתינו- ועוד "במהרה בימינו"?
על כך מסביר לנו הראי"ה קוק זצ"ל שההכרה שלנו "שכל הקלקולים הפרטיים באים מחסרונה של הארת-החיים הכללית. בחורבן בית-המקדש -נוטל כבוד מבית-חיינו, והוא הוא הגורם שעולמינו והנשמות סובלות מיצרים ומחשכים, ומזה באים הגרעונות הגורמים לכל חטא ולכל עוון ופשע" (עולת הראי"ה ח"א-עמ' קכז')
וממשיך הרב קוק ואומר: שלכן "מוכרחה "הנשמה הישראלית" לבקש את תיקונה - (לא בפרטים.. אלא) - בשורש הדברים: יוחזר כבוד ה' על מכונו יחזור ויתגלה הדר קודש וזיו בעולם, והכל ישוב כקדם." ואם תשאל למה "במהרה בימינו"? –עונה על כך הרב- ש"השאיפה למהירות הבנין, מעניקה מעוף של קדושה מבריקה בנשמותינו! השקיקה שמהירות הזאת תהיה "בימינו", מקשרת את כל מהות החיים שלנו, גם בתורתם הזמנית, ליסוד הקדושה העליונה, שכל הארץ תאיר מכבודה"!!
השאיפה לחיי קדושה "במהרה בימינו" מזכירה את דברי הרב משה צבי נריה זצ"ל לפני פטירתו "קדושה אני מבקש" [קדושה אני מבקש, קדש הקדשים אני מבקש, תנו לי קדושת ארץ ישראל, תנו לי קדושת אהבת ישראל, תנו לי אהבת ארץ ישראל..] כלומר: - צריך לשאוף לגדולות!! כך ממילא כל "הבעיות הקטנות" שלנו יפתרו וכל הקשיים הזמניים יתפוגגו. ההארה הגדולה שתבוא בגילוי השכינה בבית-המקדש תאיר את כל "החשכות" הקטנות שלנו, אות כל "הסמטאות האפלות" שנקרות בחיינו, שבהם אנו מתקשים ומסתבכים.
ואם עדיין תקשה ותשאל- אבל אנו "לא שם"! מה לילוד אשה, בבית קדשינו ותפארתינו? הרי אם בבית-מדרשו של רבן גמליאל לא נכנס אלא מי שתוכו כברו- כיצד זה יציר חומר, שאין תוכו כברו- יכנס למקום שלהבת י-ה, לבית המקדש שארון ה' שוכן שם - ש"תוכו כברו" ובין כרוביו נמצא שם במילוי אורו, מרכבה ושכינה שרפים ואופני הקודש, כאש הגדולה שהיתה בהר-סיני? [ כדברי הרמב"ן [כה,א] וסוד המשכן הוא, שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני שוכן עליו בנסתר ..]
וכדי לענות על השאלה הזאת נספר סיפור.. מספרים החסידים שכאשר האדמו"ר הרב יצחק מאיר - הרי"מ מגור ז"ל - חנך את בית המדרש החדש בעיר "גור" בגלות פולין הרחוקה לפני כמאה וחשים שנה - היתה שמחה גדולה וגם.. דוחק גדול מאוד של החסידים שבאו למאות ולאלפים להסתופף בצילו של האדמו"ר הגדול, ובחנוכת בית המדרש נשא הרבי את דבריו והזכיר בין השאר את הסיפור בגמרא [ ברכות כז:] על רבן גמליאל שחכמים החליטו להעבירו מנשיאותו ולמנות במקומו את רבי אלעזר בן עזריה ואז החלה הנהגה חדשה בבית המדרש "וסלקוהו לשומר הפתח" וניתנה רשות לכל התלמידים להכנס, שהיה רבן גמליאל מכריז: "כל תלמיד שאין תוכו כברו- אל ייכנס לבית המדרש". והנה באותו יום שמינו את הנשיא החדש נוספו המון המון ספסלים בבית המדרש, וחלשה דעתו של רבן-גמליאל, "שהיה דואג שלא ייענש על שמנעם בימיו מלבוא לבית המדרש" (רש"י)
ושאל הרבי: מה נתחדש לו לרבן גמליאל עתה, ובמה נשתנתה דעתו העקרונית לא להכניס תלמידים מכל הבא ליד?.. מה הניעו לזוז משיטתו הראשונה להרחיק תלמיד שאין תוכו כברו ולמה שיתחרט עליה בגלל כמה ספסלים חדשים?...
ותירץ הרבי מגור: שכאשר באו תלמידים שאין תוכם כברם לבית-המדרש, פעל עליהם כח בית-המדרש כל כך, עד שנשתנו תיכף לטובה ונעשו "תוכם כברם" ורבן גמליאל הרגיש זאת, ולכן חלשה דעתו ונתחרט שלא הניחם מקודם לבוא לבית-המדרש, כי אז היו משתנים ונעשים תוכם כברם(עד כאן –סיפור המעשה).
ואנו נמשיך ונאמר שבתשובתו זאת של בעל חידושי הרי"מ - אולי קבלנו את הכיוון על מה להתפלל – על בית המקדש ועל החזרת השכינה לציון !! ושאלנו: מה יעזור בית-המקדש אם אנו לא מוכנים כל כך- בגלל היותנו שקועים עד הצוואר בבעיות "הקטנות" שלנו – והתשובה היא - אדרבא! יקום בית-המקדש יחזרו כוהנים לעבודתם, לויים לדוכנם וישראל למעמדם- ואז לפתע פתאום נראה תופעה מופלאה- שבאמת נחזור למעמדנו ולשאיפותינו הגדולות "והנשמה הטבעית של האומה שנתעלפה בימי הגלות-תשוב לאיתנה ולרוח הקודש שלה, ואז תבוא אל מגמתה." עכשיו אנו מבינים מעט יותר, למה אנו אומרים "ותבנה בית המקדש במהרה בימינו"...
חידות לפרשה: (עם רש"י)
1. מה ההבדל בין "מעשה חושב" ל"מעשה רוקם"? - והיכן עשו "מעשה חושב" והיכן עשו "מעשה רוקם"? (עיין בפרק כ"ו – פסוק ראשון – ופסוק אחרון)
2. חמישה מקראות בתורה- אין להם הכרע, מצא אחד מהם בפרשה !
שבת פרשת תרומה [ ד אדר] [שבת "הפסקה"]
1. ההפטרה "וה' נתן חכמה לשלמה" [ מלכים א ה כו]
2. ברכת הלבנה – לנוהגים אחר ג' ימים – אפשר במוצאי שבת.// לנוהגים אחר ז' ימים – מיום ראשון בערב.
3. ביום שלישי – ז' אדר – יום הסתלקותו של משה רבינו ע"ה. אנשי חברא קדישא נוהגים להתענות ויש כאלה שמתענים תענית שעות עד הצהריים ואז עושים סעודה. הרבנות הצבאית קבעה יום זה כיום התייחדות ואזכרה עם חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע.
4. לגבאים! הכונו! שבת הבאה בעז"ה שבת "זכור" ומהדרים להוציא לקריאה ספר תורה מדוקדק ומהודר.
פרפראות לפרשה
1.וזאת התרומה אשר תקחו מאיתם"
- אמר להם הקב"ה, אין אתם מביאים משלכם, אלא מביזת הים שנתתי לכם... (מדרש תנחומא(
אמר הקב"ה, אני מראה לעולם שלא גזלו ישראל את המצרים ולא גנבו מהם מאומה, אלא כל מה שלקחו שכר עבודתם היה, שהקב"ה שונא גזל ואיך ציווה לבניו להתנדב זהב, כסף ונחושת?! אלא בשביל שידעו כל באי עולם שלא גנבו ולא גזלו, שגניבת גוי אסורה יותר מגניבת ישראל, כי הגוי קורא תגר והדבר מתפרסם ומתחלל שם שמים על ידו. (רבנו אפרים(
2.למה נסמכה פרשת תרומה לפרשת משפטים? מפני שאחרי ששמעו בני ישראל בהר סיני "לא תגנוב ולא תחמוד" ואחרי ששמעו בפרשת משפטים "וכי ישאל איש מעם רעהו ... שלם ישלם" – נמצאו "יראים ושלמים" שאמרו לשוב מצרימה, כדי להחזיר למצרים את כלי הכסף והזהב שלקחו מהם... לכך אמר ה' "ויקחו לי תרומה" - לו היה איזה חשש בזה, לא הייתי מתיר לבנות את ביתי מזה. ("אזנים לתורה"(
3."ויקחו לי תרומה..."
למה נסמכה פרשת תרומה לפרשת משפטים? - משום שבפרשת משפטים אמרו כל העם יחדיו בהתלהבות " כל אשר דיבר ה' - נעשה ונשמע" - אמר הקב"ה : בוא נעשה מבחן ראשון.. ויקחו לי תרומה!!..
4. ויקחו לי תרומה..
יום אחד, כשר' שמעון נתנאל רוטשילד מפרנקפורט טייל ברחוב, ניגש אליו יהודי לבוש בגדים מהוגנים והתחיל שופך לפניו את מר נפשו. נגעו הדברים מאוד אל לבו של רוטשילד, ומאחר שלא היה עמו כסף, הסיר את השרשרת הזהב משעון הכיס שהיה עמו ונתנה לאיש. עמד הלה מבולבל ונבוך ותחילה לא רצה לקחתה. –מה משמע? אין זאת אלא שהברון המתל בי.. ישמרנו ה', וכי איך אבוא ואקח שרשרת הזהב של שעונו.. מחר אבוא אליו אל לשכתו.. אין הדבר דוחק ובוער, חלילה, עד כדי כך... –אכן דוחק ובוער – אמר הברון - ברגע זה אחז בי רגש של רחמנות, ואיני רוצה להחמיצו, שכן מי יודע אם לאחר זמן יתמיד בי עוד רגש זה ולא יתרופף? ואומנם כך מזהיר שלמה המלך: "אַל תֹּאמַר לְרֵעֲךָ לֵךְ וָשׁוּב - וּמָחָר אֶתֵּן - וְיֵשׁ אִתָּךְ"...
כשרות "אזני המן"
1.השווקים מוצפים במאפה "אוזן המן". ישנו מגוון גדול של יצרנים בתחום זה. יש להקפיד ולרכוש אך ורק מיצרנים אשר ברשותם תעודת הכשר מרבנות מוסמכת. קניה בתפזורת תיעשה אך ורק בחנויות אשר יש ברשותן תעודת הכשר בתוקף מרבנות מקומית. קניית תוצרת בקרטונים בלתי מזוהים עם סמלי השגחה ללא רבנות מקומית, מספקים המציעים תוצרת זו במחיר מוזל, עשויה להיות כרוכה בחשש תוצרת לא כשרה - אפיית עכו"ם, מאפה חלבי, קמח לא מנופה, אי הפרשת חלה, מילוי לא כשר וכדומה.
2. .לפי ההלכה, אין לאפשר ייצור אזני המן מבצק חלבי על מנת שהציבור לא יכשל!
3. בתי קפה וכד' המגישים אזני המן לאכילה במקום, המעוניינים להגיש אזני המן חלביים – הדבר יותר באופן חריג בתיאום עם הרבנות המקומית ובתנאי שהמאפה יהיה מוגדל מהרגיל ובתוכו יהיה נעוץ דגלון עליו יהיה מסומן כי הוא "חלבי"; או לחליפין ע"י מדבקה המודבקת ישירות על גוף הבצק, שאינה ניתנת להסרה בקלות.
מהלכות פורים
א. חייב כל אדם לשלוח לכל הפחות לאדם אחד שתי מתנות, דכתיב ומשלוח מנות איש לרעהו, משמע שתי מתנות לאחד. וכל המרבה לשלוח מנות לרעים הרי זה משובח, ומכל מקום מוטב להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לרעים, כי אין שמחה גדולה ומפוארת לפני הקדוש ברוך הוא, אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות, והמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה, שנאמר להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים.
ב. לא נקרא מנות אלא דבר שראוי לאכול כמות שהוא בלי תיקון, כגון בשר ודגים מבושלים ולא חיין, או מיני מתיקה או פירות או כוס יין ומי דבש וכיוצא בו.
ג. כל אדם אפילו עני שבישראל המקבל צדקה, חייב ליתן לכל הפחות שתי מתנות לשני עניים, דהיינו מתנה אחת לכל אחד, דכתיב ומתנות לאביונים משמע שתי מתנות לשני אביונים, ואין מדקדקין במעות פורים אלא כל הפושט יד ליטול נותנים לו. ומי שהוא במקום שאין שם עניים, יעכב את המעות אצלו עד שיזדמנו לו עניים או ישלחם להם.
ד. גם הנשים חייבות במשלוח מנות ומתנות לאביונים, משלוח מנות תשלח אשה לאשה ואיש לאיש, אבל מתנות לאביונים יכולה גם אשה לשלוח לאיש וכן בהיפוך. קצת נשים סומכות על בעליהן שהן שולחים גם בשבילן, ואינו נכון אלא יש להחמיר לפחות במשלוח אחד.
ונשמרתם מאד לנפשותיכם
מידי שנה לצערינו נפגעים ילדים משימוש בנפצים וכדומה ועל ההורים להשגיח שילדיהם חלילה לא יפגעו ולא יפגעו באחרים..
להלן כמה הדרכות מוקדמות להורים לפני שקונים את הצעצועים התחפושות והתרסיסים לפורים. מוצר שנרכש אצל רוכל/סוחר בדוכן ברחוב שאינו מוכר, מסוכן ואין להשתמש בו. וודאו כי במוצר שרכש ילדכם קיימות הוראות שימוש בהפעלתו ואזהרות. וודאו כי חרב/סכין צעצוע שרכש ילדכם עשויה מחומר גמיש שאינו חד. וודאו שילדכם לא רכש זיקוקין מכל סוג שהוא: חזיזים, כוורות נפץ, ממטרות וכד'. לבדוק שעל מיכל תרסיס שלג מופיע אישור מכון התקנים. הדריכו את הילד לא להשתמש באבקת שרפה מכל סוג שהוא והסבירו לו את הסכנות הכרוכות בכך. [ הפעלת זיקוקים דורשת הכשרה מתאימה ותעודת מפעיל זיקוקים !!] . הסבירו לילדכם כי הפעלת תרסיסים וצעצועי פורים במקום סגור - מסוכנת. בכל מקרה, אין להפעיל בקרבת אנשים או לכוון עליהם תרסיסים וצעצועי פורים!!
תחפושות - בקניית תחפושות - וודאו שהן בעלות תקן נכון. ודאו כי הן עשויות מחומרים חסינים מפני אש: ללא צמר גפן, נוצות, נייר; ללא שרוכים וחוטים העלולים להיכרך סביב הצוואר. לגבי פאות - מומלץ שיהיו קצרות. יש להתרחק מאש בעת חבישתן. לגבי מסכות - השימוש במסכות אינו מומלץ לילדים עד גיל שמונה; מומלץ להשתמש במסכות בעלות פתחי אוורור למניעת חנק !!
ויהי רצון שנעבור את ימי הפורים האלה לחיים ולשלום .אמן.
מחאתו של הרב רצון ערוסי -רבה של קרית אונו – על תקיפת החיילות
שתי חיילות הותקפו השבוע בבני ברק בעת שהגיעו לעיר ונתקלו בהתקהלות אלימה שכללה קריאות "נאצים" וניסיונות תקיפה. האירוע עורר תגובות נרחבות בציבור.
הרב רצון ערוסי התייחס לאירוע בחריפות והגדיר אותו, "חילול ה' גדול מאוד". לדבריו, עצם השימוש בכינוי "נאצי" כלפי יהודי אחר מהווה פסול חמור וסטייה מערכי התורה.
"כל מי שקורא לאחיו היהודי 'נאצי' - בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל", ו"במקום שיש חילול ה' - אין חולקין כבוד לרב". הרב ערוסי קרא לרבנים, לאדמו"רים ולראשי הישיבות להוקיע את ההתנהגות ולהבהיר כי אין זו דרכה של תורה.
יש לחזק את החינוך בקרב בני תורה, במטרה למנוע התנהגות קנאית ש"מעבירה אותם על דעתם ועל דתם, כי זו לא דרכה של תורה בשום פנים ואופן". " דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".
מהלכות שבת –האם מותר להוציא חלקים מהמרק בכף מחוררת?
מרק המעורב בבשר, ירקות או אטריות ורוצה להפרידם זה מזה האם מותר להשתמש במסננת או בכף מחוררת לצורך זה?
תשובה: כדי להתיר ברירה בשבת צריך להתקיים ג' תנאים, אוכל ביד ומיד, דהיינו הצתנאי הראשון - הוצאת אוכל מתוך פסולת. והתנאי השני - "ביד". [ובהמשך נבאר יותר] והתנאי השלישי שהברירה תהיה סמוך מאד לאוכל.
לגבי הברירה ביד ולא בכלי – כידוע ברירה בכלי אסורה מן התורה אפילו מוציא אוכל מתוך פסולת ואפילו עושה כן לצורך מיידי, אמנם, בגמרא במסכת שבת דף ע"ד. וכן בשו"ע סי' שי"ט א' מבואר שיש לחלק בזה בין שני סוגי כלים: יש כלים המיוחדים לברירה כנפה וכברה, שאיסור הברירה בהם הוא מן התורה. ויש כלים שאינם מיוחדים לברירה כקנון ותמחוי [קנון - כלי שצר מלמטה ורחב מלמעלה כעין משפך, ונותן הקטניות בצד הרחב, וכשמנענע את הכף הקטניות שהם עגולות מתגלגלות ויורדות למטה דרך המקום הצר, והפסולת שאינה עגולה נשארת למעלה. תמחוי – היא קערה גדולה] ואיסור הברירה בהם אינו מן התורה מפני שזה ברירה כלאחר יד, דהיינו בשינוי מדרך הברירה הרגילה, ואסרוהו חז"ל משום שזה דומה לברירה ומעתה עולה, שאסור מן התורה לברור את הבשר, הירקות או האטריות מן המרק ע"י מסננת או כף מחוררת, שהרי זה ברירה בכלי המיועד לכך. [עפ"י שמירת שבת כהלכתה ועוד]
תן חיוך ...
- "כל איש אשר ידבנו לבו"..
הבעל הקמצן: "המוסכניק רצה אלף שקל, אז אמרתי לו שרק יגביר את הווליום של הצופר..."
- מבצע הקש בדלת:
- יד אפרים
- שבת "הפסקה"
- התחזית נכון להיום על חמינאי: חי. צורח. דומם...
- טראמפ לבני ברקים: העזרה בדרך.. אולי נסגור עסקה?..
- צבור יקר! נא להתפלל- שלא תהא שבתינו חול...