פרשת יתרו

בס"ד
 
כולם שמעו...  אבל יש ששומע ובא!!
אמרו חכמינו עליהם השלום,  שלעתיד לבוא בימות המשיח אין מקבלים גרים- ומדוע?  כיון שמעלת ישראל תהיה כל כך גדולה בימים ההם, כיון שאין זה "חכמה" גדולה לבוא ולהתגייר כאשר ישראל במעלה גדולה מאוד, ובהכרח שהגיור הזה  -אינו לשם-שמיים.. וכפי שלא קבלו גרים בזמן שלמה המלך, (אלא נקראו "גרים גרורים"= גרים לא מושלמים..) ומתי כן מקבלים גרים? כשהמצב לא הכי הכי.. אם חלילה, יש "בעיות" לעם ישראל, יש אויבים מבפנים יש אויבים בחוץ.. וכל שכן, כשמצבם של ישראל דחוק ושפל כפי שהיה בגלות או כמו היום שיש הרבה אנטישמיות ושם ישראל מושמץ בעולם.. רק אז מקבלים גרים. ולכן אחרי קריעת ים סוף – כשישראל היו בשיא מעלתם, כשכל העמים מפחדים מהם ומעריצים את עם ה' היוצא ממצרים, לא יכל יתרו לבוא ולהתגייר. אך כששמע יתרו על מלחמת עמלק - שאמנם הסתיימה בנצחון גדול - אך עמלק הצליח לקרר את "האמבטי הרותחת" בחוצפה שלו להלחם עם העם הנבחר (כדברי חז"ל), ושוב אומות העולם כבר לא מפחדות כל כך מעם ישראל. כשאבדנו את כושר ההרתעה שלנו כלפי אומות העולם אז מצא יתרו את שעת הכושר לבוא ולהסתופף תחת כנפי השכינה!
סיבה נוספת, אכן יתרו חשב להתגייר כבר אחרי קריעת ים סוף, אלא שחשב שאולי די בכך...  יתגייר וימשיך  להיספן  בביתו גם במחיר שימשיכו לנדותו,  במדיין ארץ מולדתו.. אך כששמע על חוצפתו של עמלק, שכל הניסים הגדולים לא רק שלא  זעזעו אותו אלא אף בא להלחם עם ישראל, הבין שלא מספיק לשבת בבית אלא צריך לבוא ולהדבק בעם ישראל אחרת עלול לקרות לו או לבניו מה שקרה עם עמלק.. עמלק הוא גם סמל למה שאסור לשכוח, את שנאת הנצח של עמלק לעם הנצח, ולצערינו הרב יש גם כיום כאלה הממהרים לשכוח את מה שעשו לעם ישראל בשואה האיומה ואף יש ביניהם מכחישי שואה כמו המשטר האכזרי באירן  שרוצה להמשיך את דרכם של המן ועמלק...    ויתרו כאמור מפחד שגם הוא אולי ישכח ברבות הימים את אכזריותם ולכן בא להסתופף במדבר עם העם שהוא כל כך אוהב.
אם כן אפוא, שני השלבים שהניעו את יתרו לבוא ולא רק לשמוע מרחוק, הם- קריעת ים-סוף ומלחמת עמלק.  אך הבה נשים לב לנקודה חשובה! כשהגיעה שעת הכושר- אחרי מלחמת עמלק- לא חיכה יתרו - ולו לרגע - אלא שמע שמועה - ובא! הוא ידע את כוחו של יצר הרע ( מתוצרת "עמלק"..) לצנן את ההתלהבות לקדושה. יש והאדם מתרגש ומתפעם מתופעה ניסית, או אפילו מאיזו דרשה או איזה דבר-תורה ששמע,  והוא מחליט להשתפר ולהתחזק בקיום המצוות  אך יצרו אומר לו שזה לא דחוף.. לא עכשיו..  כשתצא לפנסיה ..וכך, לאט לאט שוקעת לה ההתלהבות ודועך לו הניצוץ שהוצת, וכשההצתה לא עובדת "העסק" נתקע – וההבטחה להתחזקות במצוות  נשכחת.
דוגמא לכך ישנו בסיפור הבא.  בתקופת תלמידו של הגאון מוילנא הלא הוא רבי חיים מוולאז'ין, ישבו מספר תלמידים לסעודה ושוחחו ביניהם בדברי תורה והנה נשאל אחד התלמידים בישיבה שהיה "הארי" שבחבורה שאלה קשה על הגמרא שלמדו והוא לא ידע לענות למרות שהדבר היה מפורש "בתוספות" על הדף.. מרוב עגמת נפש נמלט התלמיד באמצע הסעודה ו"שכח" לברך ברכת המזון.  ברח למקום סתר ושם ישב שבע שנים(!) ולמד בהתמדה עצומה עד שנעשה לאחד מגדולי ישראל. ופעם שאלו את ראש הישיבה הגאון רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל, האם תלמידו עשה כהוגן בברחו באמצע הסעודה כך בלא לברך, והכל בגלל שאלה שלא מצא לה מענה? וענה הגאון- ודאי שלא כדין עשה, שהרי אסור לקום מן הסעודה בלי לברך ברכת המזון, אך אילו היה עושה כדין ומברך ברכת המזון - לא היה עוסק בתורה שבע שנים בהתמדה..
מעין דברים אלו, כותב הרמב"ן באגרתו המפורסמת : "...והווי זהיר לקרות בתורה תמיד, אשר תוכל לקיימה, וכאשר תקום מן הספר תחפש באשר למדת,  אם בו הדבר אשר תוכל לקיימו.." כלומר: אל תחכה עד שההתלהבות ממה שקראת תפוג,   אלא כשה"ברזל" עודנו חם הכה עליו, כי אחרת גם יתרו היה נשאר מאחור, ומי יודע אולי לא היינו מוצאים אותו במקום המכובד כפי שתיאר בלעם - "שים בסלע קינך" – דהיינו שזכה לדורות הוא וזרעו להיות בתוך עם ישראל – אלא ח"ו יחד עם אלו שנאמר עליהם  "ואחריתו עדי אובד"...
 בזכות זריזותו, לבצע מהלכים מהירים, אחר מחשבתו הטובה, זכה יתרו בזכות נוספת וגדולה - שתקרא פרשה על שמו בתורה, פרשת "ואתה תחזה" (ובעצם כל פרשת השבוע על שמו..) הנה, יתרו הגר "הטרי"  "מסתובב" לו בשטח המחנה מיד אחר בואו, והוא רואה תופעה לא ראויה ולא רצויה לפי דעתו, שמשה יושב ושופט את העם לבדו ויש טורח ציבור וגם טורח למשה רבינו ויתרו בא מיד בהצעה "מהפכנית" למשה כפוף  לאישור של מעלה. הצעת - "שרי אלפים  שרי מאות ושרי עשרות...", ומנגד - תשובת ה' החיובית לא איחרה לבוא, ומאז ניצבו  להם ברחבי מחנה ישראל במשך ארבעים שנה שרי אלפים, שרי מאות ושרי עשרות..
את זריזותו של יתרו בקבלת החלטות חשובות וגורליות, אנו רואים כבר במצרים, בשיא חשכת הגלות האיומה. כשישבו שלושת יועצי פרעה- בלעם, איוב ויתרו - לחשוב מה ניתן לעשות עִם בני ישראל  (ומושיעם של ישראל..) עלתה הצעתו המפלצתית של בלעם- "המנגלה" של מצרים דאז - לזרוק את ילדי ישראל ליאור. יתרו התנגד בחריפות להצעה, אולם הוא הבין שאין סיכוי שדעתו תתקבל ולכן, מיד הוא קם וברח למדיין   ולא חיכה, עד אשר אולי תתהפך המגמה.. והנה עתה כשיצאו בני ישראל ממצרים, היועץ האהוב חותן משה, יודע שאף אחד לא יוכל לעם ישראל – לא עמלק - ולא שותפו של עמלק – הלא הוא בלעם.  
 יתכן , משום זריזות זו של יתרו נסמכה הגעת יתרו - לקבלת התורה כיון שגם שם תחת ההר  נצרכו ישראל לקבל החלטה גורלית במהירות ובזריזות- האם הם מוכנים לקבל את התורה – מוטב ואם חלילה יסרבו - יחזור העולם לתוהו ובוהו – וב"ה לשמחתינו ושמחת כל העולם והיקום, עם ישראל ענה יחדיו, מיד וללא כל היסוס: "נעשה ונשמע!!!" 
שבת שלום ומבורך!
פרפראות לפרשה
והייתם לי סגולה" (יט,ה)
סגולה-כנקודות הסגול, הם שלושה, ולכל כיוון שתסובב-ישאר סגול!
כך טיבו של כל אדם מישראל, איך שתהפוך אותו הוא תמיד ישאר יהודי..
" זכור את יום השבת "..
מספר בחור ישיבה . לפני שנים רבות למדנו בישיבה מסויימת בירושלים. והנה בישיבה בה למדנו היו מספר מקרים של גניבות וחשדנו במישהו שהוא הגנב. תכננו לשים בחדר ריק, ארנק כפתיון לגנב. לחבר חוט חשמלי סמוי אל הארנק, וכאשר הגנב יקח את הארנק תדלק נורה בחדר אחר, כך נוכל לתפוס את הגנב. התלבטנו, האם להניח את הפתיון הזה שיפעל גם בשבת, או שמא אין זה מצדיק לגרום חילול שבת כדי לתפוש גנב?..ושאלנו את הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך והוא פסק שלא להניח את הפתיון הזה בשבת...
אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ [כ: ד]
נאמר במסכת פסחים [כד] האוכל שרץ העוף – לוקה שש מלקיות, שרץ הארץ- לוקה חמש מלקיות, שרץ המים – לוקה ארבע מלקיות.
הלכה זו נרמזת בפסוק: אשר בשמים ממעל – ששרץ העוף לוקה שש ואשר בארץ מתחת – ששרץ הארץ לוקה חמש ואשר במים מתחת לארץ – ששרץ המים לוקה ארבע וסידרם הכתוב בזה אחר זה לפי דרגת חומרתם.
חידה לפרשה (עם רש"י)
היכן אנו מוצאים בפרשה את הרעיון ש"כל ההתחלות קשות"?..
שבת פרשת יתרו [ כ' שבט]
1.בשבת זו אנו קוראים את עשרת הדברות, מנהג אשכנזים שקוראים בטעם התחתון ונוהגים לעמוד בשעת קריאת עשרת הדיברות אבל למנהג ספרד ותימן - קוראים את עשרת הדיברות בטעם העליון ואין עומדים בעשרת הדיברות (ומי שבכל זאת רוצה לעמוד, יעמוד בתחילת המעמד של קריאת עשרת הדברות)
2.ההפטרה בישעיה  ו'- "בשנת מות המלך עוזיהו".
3. לגבאים! הכונו, שבת הבאה – שבת "שקלים" ומוציאין שני ספרי תורה.
מהלכות הדלקת נרות בשבת
1.הטעם להדלקת נרות שבת הוא משום "שלום בית" – כשיש אור בבית לא נתקלים במכשולים ובחפצים ורב השלום בבית, כמו כן כשנרות שבת דולקים ורואים את מה שאוכלים יש בזה משום עונג שבת.
2. ואם כן תשאלו: כיום שיש נרות חשמל אולי אין צורך בהדלקת נרות? והתשובה: גם כיום יש צורך בהדלקת נרות דווקא - כיון שיש  ספק אם יוצאים ידי חובה באור החשמל המסופק על ידי חברת החשמל, שהרי איננו בטוחים בעת ההדלקה שהאור יידלק למשך כל הזמן הראוי, עקב הפסקת חשמל ,קצר או תקלה בחברת החשמל (וכבר היו מקרים גם בשנה זו, במושבינו, שלחלק מהבתים נותק זרם החשמל בשבת...) חוץ מזה,תודו  שנרות משרים שלווה ורוגע יותר מניאון...
3. בגלל הספק, האם אכן אור החשמל בבית כבר פוטר את הדלקת הנרות, נהגו כמה מן המהדרות [הספרדיות], לדאוג שבעת הדלקת הנרות עדיין לא יידלק אור החשמל בבית, ואחרי שהאשה מדליקה את הנרות – הבעל מדליק את אור החשמל, אבל כאמור מעיקר הדין אין צורך בחומרה בזה, כיוון שאיננו סומכים על נורות החשמל ואיננו מתכוונים לצאת בהם ידי חובה, אלא סומכים על הדלקת הנרות .
על כל פנים מי שרוצה לנהוג כך, ומחמירה על עצמה, תקבל על עצמה את זה בלי נדר!
4. אם באים להתארח בביתך, היכן תדליק האורחת את נרות השבת?
תשובה:  לדעת הספרדים - כפי פסק השולחן ערוך – האורחת לא תדליק באותו מקום שכבר הדליקה בעלת-הבית, אלא תדליק בברכה בחדר אחר (או בריחוק מקום). אולם כשאין אפשרות להדליק במקום אחר – תדליק נרות בלי ברכה ליד בעלת-הבית ותבקש ממנה להוציאה ידי חובתה בברכה.
ולדעת האשכנזים היוצאים ביד רמ"א, היות וגם על תוספת ריבוי אור צריך לברך, כיוון שבריבוי אור יש שלום ושמחה, יכולה האורחת להדליק בברכה ליד בעלת-הבית (אבל לא תדלקנה שתי הנשים באותו פמוט, גם אם יש בו כמה קנים (השל"ה הקדוש) כמו כן לדעה זו אין כל בעיה שאור החשמל כבר יידלק בעת ההדלקה, כיוון שגם על תוספת אור מברכים.
לדעת התימנים – אין צורך  שהאורחת תדליק כלל, אלא תסמוך לגמרי על בעלת-הבית. ואם תרצה להחמיר על עצמה ולהדליק – תדליק בלי ברכה (וכן פסק הרב  רצאבי).
5. המתארחים בבית מלון, ואין מרשים שם להדליק נרות בחדרים – כי אז תדלקנה הנשים בלובי, או בחדר האוכל [ורק הראשונה תדליק עם ברכה, והשאר - בלי ברכה].ואם רוצה להדליק בחדרה - ישנה אפשרות על ידי שתדליק שני פנסים (של סוללות) ואז תוכל להדליק בברכה! וכן תעשה בשעת הדחק כשאין לה נרות בביתה.
תן חיוך..
1."כיון שבאו לסיני ונגלה להם, פרחה נשמתם .. חזרה נשמתן, שנאמר (תהלים יט): תורת ה' תמימה משיבת נפש" [מדרש]
דני היה סטודנט שהקפיד להכריז על עצמו כאתאיסט גמור. יום אחד פנה אליו המרצה, בתחילת השיעור ושאל: "דני, אתה מאמין בתחיית המתים?", "לא ממש", ענה דני בגיחוך, "אז כדאי שתאמין - אמר המרצה  - "סבא שלך, שבגלל הלוויה שלו לא הגעת למבחן השבוע, מחכה לך בשער!"...
2.
 מודעה גדולה בשכונה:
ונשמרתם מאד לנפשותיכם!
ציונה שחר עברה טסט!!!..