פרשת בשלח
בסד
לצלוח את כל משברי הים.. ולומר שירה!!
בני ישראל עמדו על שפת הים. פרעה מאחוריהם והים מלפניהם, המדבר וחיות רעות בצדדיהם. באותה שעה נחלק העם לארבע כיתות, כאשר כל אחד "מושך" לכיוון אחר. והנה הפתעה כאשר המים עד צווארו של נחשון בן עמינדב - ישועת ה' כהרף עין, והיא באה ממקום בלתי צפוי לחלוטין, הים נקרע העם עובר בין בתריו והמצרים שוקעים במצולות. כל ישראל נעשו כאיש אחד בלב אחד, בשבח והודיה לה' יתברך ואומר שירה גדולה – "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת – שירו לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים" . אבל שוב, אחרי השירה הגדולה הזאת וההתגלות האדירה של יד ה' להושיעם - באה הנפילה- "וילונו העם.." ואז המים המרים הופכים למתוקים בדרך נס, והכל בא על מקומו בשלום, עד ש...שוב מתלוננים. חונים ברפידים, ושואלים: היש ה' בקרבנו אם אין, ואז בא "איום בטחוני", בדמות עמלק, וגם הפעם כולם מתאחדים שוב סביב ידיו של משה הפונות כלפי מעלה. כל זה ללמדך שעליות ומורדות בחיי עם ישראל, ותנודות קיצוניות היו גם היו, מאז היותינו לעם.
ביום ראשון בערב -טו' בשבט - ראש השנה לאילן! ואע"פ שעדיין לא רואים את פירות האילנות, ואפילו לא את פריחת רוב האילנות, והחורף בעיצומו ועדיין יש עצים ללא עלים כלל - מכל מקום אנו יודעים שיש "משהו חדש מתחיל" בפנים, בתוך העץ פנימה, השרף עולה באילנות, והעץ שותה כבר מהמים החדשים של השנה הזאת, אע"פ שעינינו לא רואות מאומה.
דומה הדבר, לאיכר ולו שדה מובחרת, עדית שבעידית, חרש וזרע, חפר וזרע, הקים תעלות השקייה ורתם את החמור למוט הבאר: החמור מסתובב ומושך במוט המפעיל את גלגל השיניים המעלה דליים מלאי מים הנשפכים בזה אחר זה לתעלות ההשקייה ומרווים את השדה ומצמיחים את התבואה. (נכון , אלו שיטות ישנות אך עד היום משקים כך במקומות רבים בעולם.) והנה יום אחד, הכריז החמור על שביתה. מדוע ולמה? כי הוא מסתובב "על ריק". הוא מסתובב שוב ושוב ואינו מתקדם לשום מקום. מתעמרים בו לחינם.. צער בעלי חיים! אין ספק, החמור נשאר חמור, כי אם היה מבין מה פעל ע"י סיבוביו - היה יוצא בנעירות ממושכות של צהלה ושמחה..
כך העץ. כל טיפת מים נוספת וכל קרן אור נוספת מהשמש, אע"פ שאיננו מבחינים תיכף ומיד מה מועיל הדבר לעץ אך אנו יודעים ומבינים שכך נבנה העץ וכך נבנה משהו בתוך העץ כדי שיצמחו הפירות בבוא העת.. יותר מכך! העץ זקוק למנת "קור" חרפית כדי לפרוח באביב! שום דבר לא "מסתובב" בחינם! ושום מנת קור היא לא "נפילה" בשביל העץ.
כך כל "הסיבובים" שעם ישראל עובר, הינם תהליכים פנימיים עמוקים שבסופו של דבר תיצור כאן אומה אחדותית העובדת את ה' שכם אחד, גם אם נדמה לנו עתה שקבלנו "מנת קור" ... בסופו של תהליך נגיע לשורת הסיכום של שירת הים, זו השירה המקפת את כל ההסטוריה של עם ישראל מ"תביאמו ותטעמו" עד "מרכבות פרעה וחילו ירה בים", ושורת הסיכום המובאת גם ב"אמת ויציב" בשחרית וגם בחשכת הלילה עם "אמת ואמונה" היא אחת: "ה' ימלוך לעולם ועד !!
חידה לפרשה
לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן, מאיזה פסוק בפרשה לומדים זאת?
שבת "בשלח"-שבת שירה! [ י"ג שבט]
1.השבת נקראת שבת שירה-כיון שקוראים בה בתורה את שירת הים (ויש קהילות שנהגו לעמוד ולומר את השירה פסוק פסוק עם החזן) יש מהספרדים שנוהגים לקרוא בשבת זו בתפילה אחר השירה את הפסוקים "ותקח מרים הנביאה" עד "כי ה' רופאך" (התימנים הבלדים נוהגים כך כל השנה)
2. יש קהילות שנהגו לפזר בשבת זו מאכל גריסים של חיטה וכדומה ליד הבתים, כדי שהציפורים יאכלו מהם, וטעם המנהג הזה ,כיון שקוראים בפרשת השבוע על המן, [לא "המן" הרשע מהמגילה.. אלא כמובן המן שירד במדבר! ] ומסופר שם שהיו אנשים שהותירו בכוונה מן ליום השבת ופיזרו אותו בלילה כדי שלמחרת כולם יחשבו שירד מן ביום השבת ויוכחשו דברי משה שאמר שביום שבת לא ירד מן. וכדי להטיב לציפורים שאבות אבותיהם הקדימו ואכלו את המן [והשאירו רעבים את דתן ואבירם כל אותה שבת...] – לכן, כאמור, נהגו בכמה קהילות לפזר אוכל לציפורים. על כל פנים כתבו הפוסקים, שהיות ובשבת אסור לתת אוכל לבעלי חיים שאין אתה חייב במזונותיהם, יש עצה, שלפני כניסת שבת, יפזרו את הגרגרים לציפורים
3. ההפטרה-לפי מנהג אשכנז-"ודבורה אישה נביאה" (שופטים ד) ולפי מנהג ספרדים- מתחילים ב"ותשר דבורה" (שופטים ה) ומנהג תימן- להתחיל בפסוק "ויכנע א-לוקים". [שני פסוקים לפני כן]
4. בתפילת מנחה של יום ראשון– יד שבט- אין אומרים תחנון. גם ביום שני- ט"ו בשבט- אין אומרים תחנון [ ולמנהג יוצאי אשכנז, אומרים "למנצח.. יענך.."]
5. סוף זמן ברכת הלבנה- עד יום ראשון בערב [כל הלילה]
פרפראות לפרשה
" וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת
הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה'...":[שמות יד: לא]
ילד קטן נכנס עם אבא שלו לחנות. לפני שעזבו את החנות, בעל החנות הגיש לילד צנצנת עם סוכריות, "תכניס את היד ותיקח כמה סוכריות שאתה רוצה", אמר בעל החנות לילד . הילד עמד ונעץ מבט באביו... המוכר חזר ואמר "ילד, קח לך סוכריות מלוא היד, זה בחינם...". אבל הילד עמד והמשיך לנעוץ מבט באביו. לבסוף, הכניס האב את ידו לצנצנת, הוציא חופן סוכריות ונתן לבנו, והם יצאו מהחנות. בדרך, שאל האב את בנו, למה הוא לא לקח מהסוכריות בעצמו... הילד חייך חיוך רחב ואמר: "רציתי שאתה תוציא לי סוכריות. כי היד שלך גדולה יותר!"...
– כשאנו מצפים לישועת ה' – אנו מצפים
לידו הגדולה.. וכפי הנוסח בברכת המזון.. פותח את
ידיך ומשביע.. כִּי אִם
לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה...
מהלכות ט"ו בשבט- החל השנה אי"ה ביום שני!
ביום ראשון בערב מתחיל ט"ו בשבט. - נוהגים לאכול מפירות האילן, שנשתבחה בהם א"י, כדי להזכיר שהיום הוא ראש השנה לאילנות, ויש מהדרין לטעום שלושים מיני פירות!
יש נוהגים לקרא תיקון ט"ו בשבט הנקרא "פרי עץ הדר" המלוקט מתורה נביאים וכתובים משניות וזוהר הקדוש, על כל פרי מענינו.(ויש כאלה שקוראים ב"הגדה" מיוחדת שנתחברה לכבוד ט"ו בשבט..)
מי שאוכל אתרוג בט"ו בשבט- אין לו לברך "שהחיינו" על האתרוג, כיון שברכנו "שהחיינו" כבר השנה על האתרוג בנטילתו בחג הסוכות. ונוהגים לבקש כבר בשביל השנה הבאה אתרוג כשר ומהודר ויש תפילה מיוחדת על כך שחיבר הבן איש חי...!
יש להיזהר באכילת הפירות (במיוחד היבשים) מחרקים ותולעים העלולים להימצא שם! במיוחד מהתאנים היבשות [=הדבלות]!.. באופן כללי מומלץ לקנות באריזות סגורות ושיהיו עם הכשר טוב וכמובן מומלץ לקנות בעיקר מפירות ארץ-ישראל.
שאלה לרב:
האם גם כיום מי שהוא בעל שדה או מטע עצים- חייב לקיים מצוות לקט שכחה ופאה?
תשובה:
ראשית, נקדים ונאמר: בימינו אין חובה מן התורה לקיים את מצוות "מתנות עניים" הללו, וכל החיוב כיום הוא מדרבנן, כיון שאין רוב ישראל על אדמתן, וגם השבטים אינם מכירים כל אחד נחלתו. ואם כן, חובה מדברי חכמים כדי שלא תשתכח תורת "המצוות התלויות בארץ" להמשיך לקיימן גם כיום. אולם, במתנות עניים נאמר: לעני ולגר תעזוב אותם (ויקרא יט,י) ודרשו חז"ל: כל זמן שהעניים באים ותובעים אותם (רמב"ם הלכות מנות עניים פ"א ה"י) וכשאין עניים באים לקחת את "המתנות"- אין הבעלים חייבים לתת את דמיהם לעניים כתמורה ל"מתנות" הללו (יש כאן רק את מצוות עזיבה "לעני ולגר תעזוב אותם" ורק בזמן שיש תובעים) כמו כן, אין הבעלים מצווים לעזוב את מתנות העניים למאכל החיות והעופות (חולין קלד. אמר רב ששת: לעני ולגר תעזוב אותם- ולא לעורבים ולא לעטלפים) וכתב בטור (יורה דעה סימן של"ב) שבזמן הזה- אין נוהגים במתנות עניים לפי שהרוב נכרים, ואם יניחום בשדה, יבואו נכרים ויטלום. וכתב הב"ח- שזה מבואר מדברי רב ששת- (הנ"ל) שכמו שאין עוזבים לעורבים ולעטלפים, כמו כן לא לנכרים! ומשם כך, גם בא"י לא נוהגים במתנות עניים אלו. כן כתב הרמ"א בדרכי משה (שם) ובשו"ת חת"ס. וכן כתב "החזון- איש" (מעשרות ז,י) שבעיקר הדין המצב גם בא"י לא נשתנה ממה שכתב הרמ"א, שכפי שרואות עינינו לא יטרח שום עני לבא לשדה כדי ללקוט מתנות עניים, כיון שטרחו יותר על שכרו, וב"ה אצלינו הלחם מצוי ובזול- ולכן ודאי לא יטריח עצמו לקצור פאה ולדוש ולטחון ולאפות, ויבוא הנכרים במקומו וילקטום (כמו שהם לוקטים את שאר עשבי השדה כמו הזעתר ודומיהם..) ואף אם נניח שכל החקלאים היהודים היו מקיימים לשט שכחה ופאה, לא היה כדאי לעני לבוא כי כבר יקדימהו הנכרים.. לעומת דעות אלו כותב ה"שפתי הכהן", וכן משמע מהב"י, שגם בזמן הזה יש לבעלים לקיים לקט שכחה ופאה בארץ ישראל וכן כתב בספר "פאת השולחן" .
לסיכום: נראה שהדרך הטובה ביותר כיום, הוא לפי מה שכתב בספר "דרך אמונה" על הרמב"ם (פא' הי) שאם אחד רוצה כיום להפריש מתנות עניים- כדאי שיכריז מבעוד מועד ויפרסם לעניים שבסביבה, שיש בחלקה שלו- מתנות עניים ויוכלו לבוא ביום פלוני ללקט, (בפרט במטעים שאין הרבה טירחה לדוש ולטחון..) כדי שיזכה לקיים את מצוות מתנות לעניין כהלכתה, וייהנו העניים מברכת ה' ! וכן ראוי לעשות!
הודעה חשובה לציבור
הרבנות הראשית לישראל מזהירה מפני צריכת קשתית אסאדו בקר קפוא (עם עצם), בפרט ממותג "סופר ביף
" (Super Beef) מפרגוואי, בשל כשל חמור בניקור - מציאת שומנים אסורים ("חלב") דאורייתא. יש לבדוק בדחיפות אריזות שנשחטו בין חורף 2024 לחורף 2026, שכן אלפים הופצו למקררים, קצביות ואולמות
. פרטי העדכון: המוצר: קשתית אסאדו בקר קפוא עם עצם (ידוע גם כ"ספייר ריבס")
. מקור: פרגוואי
(בעיקר המותג "סופר ביף
" - Super Beef, משווק ע"י 'עוף ירושלים
' הבעיה: חוסר ניקור של שומנים אסורים (="חלב" בצירי) שהם טרפה דאורייתא
. תקופת הייצור: בשר שנשחט מחורף 2024 ועד חורף 2026
. הנחיה: מומלץ לבדוק את המקפיאים ולמנוע אכילה של נתחים אלו
. למידע נוסף מומלץ לעיין בפרסומי
ארגון כושרות .
תות כשר למהדרין.. ומתי תאנים?
חברת "חסלט" מציעה לראשונה תותים בכשרות מהודרת - ללא חרקים או שימוש בחומרי הדברה
. יהודה הלר, אגרונום בחברה, מסביר התות אצלינו גדל בשונה מהגידול על הקרקע, בהדליה ייחודית, ואנחנו מרוויחים מצב בו התות בא פחות במגע עם חרקים וחיי המדף שלו גדלים
". התות גדל על מצע מיוחד ונבחרו זנים מיוחדים לשם כך. הגידול מתבצע באופן מוקפד מאוד. זה קורה בזכות חקלאים שהגיעו לכאן מאזור גוש קטיף - ומעבר לפלא של התות הכשר - יצרו כאן פלא של חקלאות וגידולים מכל הסוגים. זו הצלחה מסחררת במהפך של חבל ארץ שהפך מדיונות חול - לפורח ומשגשג
". "הבשורה היא שיש תותים כשרים למהדרין, נקיים מחרקים ומפוקחים מחומרי הדברה. חסלט לא משווקת מוצרים שיש בהם ספק בריאותי או כשרותי
".
אנו הציבור שאוהב תאנים ודבלות אך נמנע מהם עקב ריבוי החרקים בפירות הללו, מחכה בקוצר רוח לפיתוח הבא... תאנים חסלט או כל חברה מהודרת אחרת שמציעה גם כן כמה שפחות ריסוסים ואפס חרקים..
תן חיוך!...
1."הים ראה וינוס"
ילד אחד התקשה לשים את הַפְּסִיק במקום הנכון, היקשה לאביו:
אבא, נאמר ב"הלל": "ראה הים – וינס הירדן"- אם הים ראה - למה נס הירדן?
אורו עיניו של האב והחזיר לו: בני! מובטחני, שתהיה גדול בישראל! כיוונת, ברוך השם, לקושייתו של בעל ה"הלל" עצמו: "מה לך הים? כי תנוס הירדן...?"
2. "ותצאנה כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות"
- סליחה, המלצר, משהו לא בסדר עם העוף שלי. שוק אחת קצרה יותר מהשניה!
- אני לא מבין... אתה מתכוון לאכול אותו או לרקוד אתו...?
3. "שמעו עמים ירגזון"
קריאת גדולי הדור: לכל בעלי הפלאפונים : בכניסה לבית הכנסת - להעביר את הפלאפון למצב של "ידמו כאבן" ובדיעבד אפשר "יאחזמו רעד" אבל בשום אופן לא להגיע ל"אז ישיר" כי "שמעו עמים – ירגזון"...
4. "בצאת ישראל ממצרים -
בית יעקב מעם לועז" [בית יעקב אלו הנשים..]
יהודי מגיע לרב ומתלונן: "כבוד הרב, אשתי נטלה שלושים וששה קבין של שיחה, היא פשוט לא מפסיקה לדבר!!"
אומר הרב: 'אבל כתוב שהנשים נטלו רק תשעה קבין?'
'נכון, אבל אשתי מדברת בארבע שפות"...
5.מסתמן: אם החמאס לא יעמוד בדיבורו ולא יתפרק מנשקו - אז טראמפ יכריז עליו 'מי שפרע ממדורו...
6.לסיום: זכרו היטב! טוב גרגיר אחד מרימון שנשתבחה בו ארץ ישראל - מפסיפלורה שלימה שנשתבחה בה טורקיה...