.jpg)
פרשת ויחי
ראשו של עשו
דברי תורה שמענו השבוע מפי ח"כ עודה על "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה" וכוונתו שאסור לנו לשמוח לאיד כאשר אנו רואים את העזתים טובעים בשלוליות הגדולות שנוצרו השבוע ממי הגשמים המרובים.. מעניין אם אותה דרשה נשא כשילדי ישראל ואנשים ונשים בכל הגילאים נטבחו בידי הפושעים העזתים בשמחת תורה דאז.. ולעצם הטענה איננו שמחים סתם כך ביגון של אחרים אפילו גויים אך יש מושג "ישמח צדיק כי חזה נקם" כשהמדובר באויבינו ושונאינו. ומכאן נבוא לפרשתינו בליווי מדרשינו כדי לראות שיעקב אכן שמח במות עשו הרשע. אז הבה נתחיל...
בפרשתינו מסופר בהרחבה על שבע עשרה השנים של יעקב במצרים ועל קבורתו בארץ ישראל במערת המכפלה. והשאלה מה עם אחיו התאום עשו היכן הוא נקבר?
ראשית עלינו לזכור שעשיו איננו "אח שנדחה" כמו שישמעאל היה. עשיו נולד מבטנה של רבקה אמנו והוא גם האח התאום של יעקב! לכן הוא הולך "צמוד" עם יעקב לאורך חייו בין אם נשמע על כך בפירוש בין אם לאו.. וכך אמרה רבקה ליעקב "למה אשכל גם שניכם ביום אחד". עשיו היה יכול להיות "ישראל" אם רק היה מקבל על עצמו לטפל בעולם הגשמי ולקבל את יעקב כאח שמטפל בעולם הרוחני. שניהם היו יכולים ליצור את עם ישראל ביחד כמו יששכר וזבולון. ובזה הוא "קנה" את חיבתו של יצחק אליו. המדרשים מספרים לנו שעשיו היה מתפלפל עם יצחק אביו על דקדוקי הלכות. איך מעשרים את המלח… יש אומרים שאהבתו של יצחק לעשיו כי ראה בו ניצוצות טובים העתידים להתגייר. רבי מאיר הוא גר . הוא נולד ממשפחה רומית. מנירון קיסר שברח והתגייר כלומר רבי מאיר הוא צאצא של עשיו! לכן רבי מאיר יש לו "ראש". היה מאוד חריף בפלפולים ובהלכה עד שלא עמדו חבריו על עומק דעתו וזו רק דוגמא אחת.. כשיעקב חזר מאת לבן והיה אמור לפגוש את עשיו, המדרש אומר שהוא "פחד להרוג את אחרים" אחרים= רבי מאיר! יעקב לא רצה להרוג את עשיו (אם זה היה בא להרוג אותו) בגלל הטוב שיצא מצאצאי עשיו!
לעשו היו ניצוצות טובים אך ככלל הוא לא רצה להתחבר ליעקב אבינו. גם לא להיות לו למשענת חמרית. עשו בבחירתו לקח את עצמו להתנגד ליעקב ולמורשתו עד סוף ימיו ואפילו בשעת קבורתו של יעקב במערת המכפלה ניסה למנוע ולהתנגד עד שלא הייתה ברירה לחושים בן דן וסילק את ראשו מעליו. וכך מתואר הסיפור במדרש:
וישאו אותו בניו לארץ של כנען ונִשׁמע הדבר לעשו הרשע ויסע .. בחילות גדולים ויבא לחברון ולא היה עוזב ליוסף לִקבור את אביו במערת המכפלה מיד הלך נפתלי וירץ וירד למִצרים ויבא בההוא [באותו] היום ויביא שטר (מכר) שכתב עשו ליעקב אחיו על חלקו במערת המכפלה ומיד רמז לחושים בן דן ויקח חרב ויקטע ראשו של עשו הרשע והיה ראשו של עשו מתגלגל עד שבא לתוך המערה וינח בחיקו של יצחק אביו וגופו קברו בניו של עשו בשדה המכפלה ואחרי כן קברו אותו בניו ליעקב במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחוזת קבר מעפרון החִתי על פני ממרא: [כתר יונתן בראשית פרק נ:(יג)]
ובאופן דומה מתאר זאת הפסיקתא: נפתלי אילה שלוחה. שהיו קלים כאילים לרוץ: הנותן אמרי שפר. .. אמרו רז"ל על נפתלי ממש שכשבאו לקבור את יעקב במערה. עמד עשו לעכב. שהיה אומר לו אתה קברת את לאה במערה לא נשאר לך חלק בה. כי אם חלקי נשאר. וכבר יעקב אבינו קנה חלקו ממנו. שנאמר בקברי אשר כריתי לו בארץ כנען (בראשית נ ה). ואין כריה אלא מכירה. עד שקפץ נפתלי להביא השטר של מערה ממצרים. חושים בן דן היה חרש. וכשראה מונעין לקבור את יעקב. מיד דקרו בידיו על צוארו. והתיז את ראשו. ונפלו שתי עיניו על מטתו של יעקב אבינו. ופתח עיניו וראה נקמה ושמח שנאמר ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע (תהלים נח יא). באותה שעה נתקיימה נבואת רבקה שאמרה למה אשכל גם שניכם יום אחד (בראשית כז מה). שאע"פ שלא מתו שניהם ביום אחד. נקברו שניהם ביום אחד: [פסיקתא זוטרתא על בראשית פרק מט פסוק כא. עיין גם במסכת סוטה יג תיאור דומה] ומעניין שבירושלמי [גיטין פ"ה ה"ז] מובא שקבלה בידינו שיהודה הרג את עשו, לקיים מה שנא' (לקמן מ"ט ח') ידך בערף אויביך ולכך רוב גזירות של הרומאים והיוונים היו ביהודה (עיין גיטין נ"ה:) ושמא חושים בן דן הכהו ולא הרגו ועמד עליו יהודה והרגו. [מושב זקנים על בראשית כז:מה]
עשיו בא למנוע קבורת יעקב במערת המכפלה! הוא רוצה את המקום עבורו!! עד היום, גם בני ישמעאל וגם בני עשיו, מתאחדים כדי למנוע את הבעלות שלנו על המקום ההוא. יהודה מנסה להרוג את עשיו והוא לא יכול. אולי בגלל שעשיו דומה יותר מדי ליעקב אביו! [ואם נאמר שיהודה הרגו עכ"פ לא הרגו אלא מערפו ] לכן, חושים בן דן שאינו שומע ואינו רואה הורג את עשיו וחותך לו את ראשו שמתגלגל לתוך המערה. ראשו של עשיו כן נקבר במערת המכפלה עם האבות שלנו!!
ומדוע זכה עשו שיקבר ראשו במערת המכפלה?
כפי שהסברנו לעיל "ראשו של עשיו" הוא החלק הטוב של עשיו הוא בשכלו ובהגיונו [דהיינו בראשו..] מבין את חשיבות הערכים של אבותיו ולכן יש לו ניצוצות קדושים כרבי מאיר.. אבל כשזה בא לכלל מעשה הלב של עשו מתאווה לערכים חולפים לתאוות עולם הזה שם יש חוקים אחרים המתייחסים לרצח לחמס ולכל פשע כלגיטימי . מין מוסר שהאדם קובע בהתאם לנוחותו העכשווית או העשווית... אין שם מוסר עליון, מוסר אלוקי וזו אין אנו יכולים לקבל. אנו, היהודים, מחשיבים את "המוסר" האלוקי מעל לחוק שמומצא על ידי בני האדם חליפות לבקרים לפי מצב הרוח הדורי והתקופתי.. . לכן, מצד אחד ראשו נקבר במערת המכפלה אך המערה לא קיבלה את שאר גופו של עשיו!! משום כך גופו נקבר רק בשדה המכפלה מחוץ למערה או לפי מדרש אחר גופו קבור הרחק בהר שעיר - מובדל מהארץ הקדושה.
על כל פנים כשראה יעקב את ראשו מתגלגל לרגליו חייך אפילו לאחר מותו לקיים הפסוק "ישמח צדיק כי חזה נקם" כי אע"פ שנקמה רגילה אסורה לנו ובנפול אויבך אל תשמח אבל ברשע כמו עשו שרצה לאבדינו או כמו המן שנפל ונתלה - מצוה לשמוח "כן יאבדו כל אויביך ה'" ובכלל עודה תלמד טוב ותדייק – מלאכים לא אמרו שירה – אבל ישראל אמרו שירה ועוד איך – סוס ורוכבו רמה בים - עד תפול עליהם אימתה ופחד... כן יהי רצון גם עתה!!
חידה לפרשה
מי גנב משהו מעשו - ומי לקח משהו מעשו?
*תשובה אחרי פרפראות
שבת פרשת ויחי [ יד טבת]
- נוהגים לומר בסוף הפרשה חזק או חזק חזק ונתחזק כיוון שמסיימים את החומש.
- והעולה לשביעי (האחרון) אינו אומר "חזק" בהשלמת הספר שלא יפסיק קודם הברכה.
- ההפטרה "ויקרבו ימי דוד" (מלכים א' ב,א) עד "ותיכון מלכותו מאוד".
- למנהג הספרדים – בשבת זו נקראת "ברכת השבטים". בקהילות צפון אפריקה נהגו לקרוא את ברכות יעקב לבניו בטעם מיוחד ובתרגום כל פסוק.
- התימנים שנוהגים לתרגם כל פסוק בפרשה – לא מתרגמים את ברכת ראובן "פחז כמים אל תותר...יצועי עלה" מפני כבודו של ראובן.
- מי שעדיין לא בירך ברכת הלבנה יברך במוצאי שבת עד שעה 20:23
- תקופת טבת ביום שלישי י"ז בטבת שעה 16:30
- אחרי השבת, מתחילים ימי השובבי"ם - מנהג חסידים ואנשי מעשה להתענות בכל יום חמישי משבתות "שובבי"ם " -פרשיות שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים, נוהגים בו ככל דיני תענית יחיד, וצריך לקבל תענית במנחה שלפניו, ביום ד' בשבוע. באשמורת יום ה' אומרים סליחות המיוחדות להם. אם יש מנין מתענים, מתפללים מנחה יחד, קוראים "ויחל" ואומרים "עננו", ברכת כהנים ו"אבינו מלכנו", כבתענית ציבור. גם מי שלא מתענה וכו' יש להתחזק בימים אלה של שבתות השובבי"ם בנושא צניעות וקדושה.
"ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד בואי אליך... כראובן ושמעון יהיו לי " [מח:ה]
יש לשאול א. מדוע רק אלו שנולדו לפני שיעקב הגיע למצרים, זכו להימנות בכלל השבטים, ב. מדוע רק יוסף זכה לכך ולא שאר השבטים?
מבאר בספר "תורת משה נתן" רעיון נפלא: אדם שמסתובב ליד אדם גדול, הרי הוא מחובר אליו. לעומת זה אדם שנמצא בריחוק מהצדיק ומתגעגע ויש לו כיסופים אליו, דבוק אליו הרבה יותר מזה שנמצא על ידו, הוא כל הזמן חושב עליו, עד כדי כך שזה שנמצא רחוק באופן פיזי נהיה ממש אחד עם האדם הגדול שהרי כל כולו דבוק בו. בזה מובן היטב: יוסף הצדיק, באותם השנים שהיה במצרים היו לו געגועים עזים אל יעקב אבינו עד שנהיה כבחינת יעקב עצמו מרוב שהיה דבוק בו, ולכן הבנים שנולדו לו באותה התקופה זכו להיות כשבטים עצמם שהרי נולדו מ"יעקב עצמו", אבל אותם הילדים שנולדו אחרי שיעקב כבר הגיע למצרים שאז כבר יוסף לא היה בבחינת הידבקות הגבוהה ביעקב כבר לא יכולים להיקרא שבטים שהרי הם רק נכדים של יעקב. כן הוא הדבר לגבי שאר השבטים שהסתובבו ליד יעקב ילדו נכדים ליעקב ולא בנים ליעקב.
פתרון לחידה
מי גנב מעשו? – שמעון ולוי - כלי חמס מכורותיהם – אומנות רציחה מעשו..[רש"י]
מי לקח מעשו? – יעקב אבינו - לקחתי מיד האמורי= מעשו - שעושה כמעשה האמורי - את הברכה. [רש"י].
בגדים רטובים בשבת
- לא פותחים מטריה בשבת- משום אוהל עראי שאסור לעשותו בשבת,
- הבגדים הרטובים- כל עוד שהמעיל עליך ונרטב, אפילו נרטב הרבה, אתה יכול להמשיך ללכת אתו, ואין חשש סחיטה- אך אם הורדת אותו, והוא רטוב הרבה כ"כ, עד שאפילו בנגיעה בבגד נסחטים מים- אסור ללבשו בשבת.
- כשמורידים את מעיל הגשם הרטוב כדי לייבשו אסור לתלותו בחבל כביסה וכד' במקום שניכר שמתכוון לייבשו, אבל מותר לתלותו על מתלה (של מעילים) או להניחו ע"ג כיסא. יחד עם זאת צריך להיזהר שלא יהיה סמוך למקור אש או חום של "יד סולדת בו " (=45 מעלות).
- לדעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל- מותר להוריד כביסה בשבת, אם יש חשש שהגשם ירטיבם- [גם אם לא ישתמש בבגדים שמוריד בשבת הזו] ויש המחמירים בזה אם הבגדים היו רטובים בשיעור "טופח על מנת להטפיח" .
- דרך אגב: אדם שישב ליד שולחן ונתלכלכו בגדיו במיץ או בשיירי מאכל- אסור לשפוך מים או לנקות בסמרטוט רטוב את הלכלוך – אלא ינקה בנייר יבש בלבד!
- יש להשתדל לא לחצות שלוליות בשבת שמא ירטבו הבגדים ויבואו לידי סחיטה. אבל אם הולך לדבר מצוה- מותר. ויעשה לו "תזכורת" שלא יבוא לידי סחיטה- למשל: יכניס ידיים לכיסים עד שיגיע למקום שבו יוכל להוריד את הבגד הרטוב.
מה מברכים על פריכיות אורז? ומה מברכים על פצפוצי אורז?
תשובה: אורז הוא מצד אחד מזין כמעט כמו חמשת מיני דגן שהם חטה ושעורה וכו' ומצד שני הוא לא מספיק מזין ואינו חשוב כל כך כיון שאינו בשבעת המינים שנשתבחה בהם א"י.. ולכן אם מבשלים את האורז ברכתו הראשונה – מזונות [כחמשת מיני דגן] וברכתו האחרונה – בורא נפשות רבות [ כשאר הקטניות].
אולם פריכיות אורז אינם עוברים תהליך בישול אלא מנפחים אותם בחום ומדבקים אותם זה לזה ע"י חום ולחץ. לכן נחלקו הפוסקים מה ברכתם.
- דעת הגאון הרב אלישיב ועוד – מברכים עליהם מזונות [כאילו היו מבושלים]
- לדעת הראשל"צ הרב עובדיה יוסף ועוד – מברכים עליהם אדמה.[כאילו היו גרגרים לא מבושלים]
- לדעת האשל"צ הרב מרדכי אליהו ועוד – מברכים "שהכל".[שנשתנתה צורתם ומצד שני היה כאן חום ולחץ ולכן מספק יברכו שהכל ]
לגבי פצפוצי אורז- כאן יותר פשוט שמברכים עליהם מזונות כיון שהם עוברים גם תהליך בישול. [נוסף על האפיה בסוף]
פריכיות דגנים או תערובת דגנים עם תירס וכדומה – ברכתם מזונות. כיון שאם יש בתערובת חמשת מיני דגן אפילו היא מיעוט – ברכתה מזונות אלא אם כן הדגן בא רק כדי לדבק.
מהלכות כלאי זרעים
אסור לזרוע שני מיני זרעים בלי הרחקה ביניהם [כמה ההרחקה? בד"כ טפח =8-10 ס"מ אבל זה תלוי אם תבואה או ירקות וגם תלוי בגודל השדה הנזרעת ] - שנאמר שדך לא תזרע כלאים.. גם אסור לזרוע מן אחר ליד מין שנזרע ונבט קודם.. האיסור לזרוע כלאים הוא אפילו בבית. אסור לבקש מגוי שיזרע כלאים עבורך בשדה השיכת לך אבל מותר לבקש שהגוי יזרע בשדהו עבורך או עבור חברך. אם כבר נזרע באיסור - אסור לקיים את הכלאיים הללו ( דהיינו : לנכש, לחפות, להשקות, ולגדור) אלא חייב לעוקרם. אפילו כלאיים שנזרעו על ידי גוי בשדה ישראל, ג"כ אסור לקיים. אבל יש מתירים לקיים כלאים כשיש לגוי שותפות בשדה.
מכירת "מבכירות" - באמצעות הרבנות
כל מי שמחזיק ברשותו עזים, כבשים, פרות ויש בעדרו בהמות שצריכות להמליט המלטה ראשונה [=מבכירות] מתבקש לבוא בהקדם אל הרב המקומי- אלעזר שרעבי, ולעשות מכירה לגוי על ידי טופס מיוחד שיועבר לרבנות הראשית!! [מוכרים רק קנה וושט..] אחרי ההמלטה- אם לא עשית את המכירה – חייב הינך לגדל הבכור זכר שיוולד ואחר כך לתנו לכהן ואסור ליהנות מבכור בהמה זה, עד שיפול בו מום. לכן, כדי למנוע מכשול , הקדם ועשה מכירה!!
תן חיוך...
"שמע ישראל.." כשם שאין בלבך אלא אחד כך בלבנו יש רק א-ל אחד!
תלמיד ישיבה התווכח עם סטודנט פילוסוף על מציאות הבורא. אחד משך לכאן והשני משך לשם. לפתע יצא מהיער חסיד ברסלב ואמר להם: מה אתם בכלל מתווכחים, עכשיו אני דיברתי אתו!" ....
"ויאמרו לו ישטמנו יוסף.. ועתה שא נא לפשע עבדי אביך.."
אתה רוצה לדעת מה חברך חושב עליך? תראה לו פנים כועסות ואז חברך יתחיל לשאול: אבל מה עשיתי לך? למה אתה כועס עלי? ואתה לא עונה.. ואז הוא מנחש ומתחיל לזרוק כל מיני דברים שהוא עשה לך ואתה אפילו לא העלית בדעתך...