פרשת וישב

 
 
חלומות - ששום חושך לא יכול לכבות...
התורה מקדישה מקום רב לחלומות יוסף ובצדק, כי החלומות התממשו בסופו של דבר למרות שלעגו האחים ליוסף "הנה בעל החלומות הלזה בא..." . היו אלה חלומות נבואיים [ עיין אור החיים] אבל בסוף הפרשה יש חלומות אחרים  - חלומות של שר המשקים והאופים.  והשאלה: מילא חלומות יוסף הצדיק אנו מבינים מדוע יש פירוט של החלומות.. אבל מדוע התורה מפרטת  בפירוט רב את החלומות של אותם גויים רשעים, מה לנו ולחלומות שלהם?
והנה באו המדרשים והגמרא במסכת חולין [צב]  ואומרים שהחלומות – במיוחד של שר המשקים - רומזים על דברים גדולים מאד של עם ישראל ולכן יוסף הבין שבאמצעותו של שר המשקים יצא מהכלא כדי להכין את התשתית לקליטתם של בני ישראל שיבואו לכאן לפרוע את שטר השעבוד וגם להיות מפתח לגאולתן של ישראל בבוא היום..
"תניא, רבי אליעזר אומר: גפן - זה העולם, שלשה שריגים - זה אברהם יצחק ויעקב, והיא כפורחת עלתה ניצה - אלו האמהות, הבשילו אשכלותיה ענבים - אלו השבטים.
אמר לו רבי יהושע: וכי מראין לו לאדם מה שהיה? [שהרי העולם האבות האמהות והשבטים אלו דברים שהיו או נמצאים עתה בזמנו של יוסף]  והלא אין מראין לו לאדם אלא מה שעתיד להיות!
אלא: [ אומר רבי יהושע] גפן - זה תורה, שלשה שריגים - אלו משה ואהרן ומרים, והיא כפורחת עלתה נצה - אלו סנהדרין, הבשילו אשכלותיה ענבים - אלו הצדיקים שבכל דור ודור. [כלומר אלו דברים העתידיים לקרות לעם ישראל: תורה שנקבל בהר סיני, משה אהרון ומרים רועי ישראל במדבר, וכן הסנהדרין שעתידה לקום וכל הצדיקים שבכל דור ודור]
אמר רבן גמליאל: עדיין צריכין אנו ל"מודעי" [=רבי אלעזר המודעי] , דמוקים ליה כוליה בחד מקום [ שפותר את הדברים סביב מקום אחד- ירושלים והמקדש]: גפן - זה ירושלים, שלשה שריגים - זה מקדש, מלך, וכהן גדול, והיא כפורחת עלתה ניצה - אלו פרחי כהונה, הבשילו אשכלותיה ענבים - אלו נסכים".
וכאן הפלא גדול ! ראשית כיצד "הצליח" שר המשקים לכווין לדברים של קדושה? ושנית, אם כך, מה פשר החלום - חוץ מהפשט  ששר המשקים ישוב להיות שר המשקים?..
אלא, ראשית צריך לדעת  שהקב"ה עושה שליחותו גם ע"י דבר טמא וזה מנפלאותיו של ה' יתברך, כמו שאמר רשב"י [ מסכת מעילה יז] "יבוא הנס מכל מקום"...
שנית, כאשר נמצאים בקרבתו של צדיק יסוד עולם כמו יוסף – אז גם הרשעים מסוגלים לחלום חלומות גדולים.. כי הסביבה משפיעה הרבה.. שהרי יעקב אבינו מפרכס לצאת בקרבת בתי מדרש כי לא רצה להיות בחברת עשו אע"פ שבבטן יש מלאך המלמדו תורה... לכן , גם שר המשקים הנמצא בחברתו של יוסף הצדיק - זוכה וחולם חלום בעל כמה כמה רבדים שאחד מהם הוא נעלה ממה שהוא עצמו מדמיין... אבל יוסף "קלט" את המסר!!
ועל השאלה השנייה – אם כך מה פשר החלום כפי שהבינו יוסף ברובד היותר עמוק? – אכן ישנו כאן סוד נורא מאד, רק לשמוע את זה ולרעוד .. את כל הדברים הנעלים האלה, כל מה שאמרו החכמים [רבי אליעזר, רבי יהושע, רבן גמליאל ור' אלעזר המודעי]  על האבות והשבטים על התורה ורועי ישראל וחכמי התורה לדורותיהם,  על ירושלים והמקדש – הכל עתה "נסחט" אל הכוס - ומוגש לידי פרעה הרשע. במלים אחרות: כדי להבין את עומק הגלות והחשיכה הנוראה שהייתה בגלות מצרים - כביכול ההנהגה האלוקית מסרה את כלל ישראל ועתידו  -בידי פרעה-  - וכאילו עם ישראל יהיה מעתה מאתיים ועשר שנים - בתוך כור ההיתוך בארץ מצרים כ"עובר ירך אמו" - חלק מהאומה המצרית[!] עד שיפקוד ה' אותנו משם, גוי מקרב גוי ממש !! כך הסביר הרב הגאון מבריסק. ואולי ניתן להוסיף שזה פשר הדבר שעד עתה החלומות הנבואיים היו מנת חלקם של האבות ויוסף – ואילו מעתה שרביט החלומות נמסר למלכות מצרים -שר המשקים - ובפרשה הבאה -לפרעה - כי כביכול ההנהגה מעתה תחת חסותם.. [ זה גם פשר החלומות של נבוכדנאצר בספר דניאל – שאותו מלך רשע ששלט בכיפה הוא שחולם כי אנו  תחת חסותו ודניאל רק הפותר...] 
החשמונאים גם הם "חלמו חלומות" ואמרו "אם תרצו – אין זו אגדה".. ומימשו אותם! חלום למדינה עצמאית, חלום לגרש את החושך שהביאה לכאן מלכות יון על מנת "להשכיחם תורתיך ולהעבירם מחוקי רצונך", את כל החלומות היפים הללו ביטאו החשמונאים לאחר הנסים והנפלאות בהלל והודאה ובנרות קטנים בכל שמונת ימים שמוסיפים והולכים – וגם אם יצאנו אחרי מאתיים שנה לגלות ארוכה, שום חושך לא יכל לכבות את החלום הזה כי השלהבות "הנרעדות" הללו שרדו את כל נוראות הגלות, עד שברוך ה' חזרנו לארצינו והדלקנו מחדש את אור הגאולה עד אשר יזרח האור במלוא עצמתו ויאירו כל הנרות.. אז תתגלה במלוא הדרה גם "הגפן" ושלושת השריגים עם פריחה מלבלבת ואשכולות נכבדים המבטאים את המיגוון של כל קהל ישראל בארצינו הקדושה שיוצרים יריעה אחת אחדותית ומרהיבה בצבעיה השונים - וכפתגם הרב קוק לחדש כסלו: "הברק הא-לוקי שבנשמת החשמונאים - נתפוצץ לניצוצות. כשיתקבצו לאבוקה אחת - ישוב להיגלות"  במהרה בימינו . אמן!!
שבת שלום – ומיום ראשון בערב – גם חנוכה שמח!!
שבת פרשת וישב -  כ"ג כסלו (משולב עם הלכות חנוכה)
1.ההפטרה- "על שלושה פשעי.." (עמוס ב) והספרדים מתחילין  "כה אמר ה'" (עמוס ב' ו')
2.מברכים את החודש – חדש טבת – שיחול אי"ה ביום שבת קודש ולמחרתו ביום ראשון. המולד: ליל שבת / שעה 2 / 22 דקות / 10 חלקים
4.ביום ראשון- אור לכ"ה כסלו- ערב חנוכה- אין אומרים תחנון במנחה ובערב מדליקין נר ראשון של חנוכה, ומברכים שלוש ברכות, ברכת "להדליק נר חנוכה  (או של חנוכה או שלחנוכה)//  ברכה שניה - ברכת "שעשה ניסים לאבותינו"..// ברכה שלישית - "שהחיינו וקיימנו.." //  בבית הכנסת גם כן מדליקים בכל יום (בכותל דרום) את נר חנוכה ומברכים אם יש עשרה.
5.זמן הדלקת נרות חנוכה- לדעת השו"ע  ורוב הפוסקים- בצאת הכוכבים (17:00) (בדיעבד זמנה כל הלילה) ולדעת הרמב"ם והגר"א- מיד עם השקיעה -16:40.
6.- בערב שבת, מדליקים קודם נרות חנוכה ואח"כ נרות שבת. את נרות החנוכה אפשר להדליק מפלג מנחה (בסביבות השעה  16:00) אבל ישים נרות גדולים או הרבה שמן כך שידלקו עד לפחות חצי שעה מצאת הכוכבים (ויש מהדרין שימשיכו לדלוק עד סוף הסעודה)
7. רצוי לארגן תפילת מנחה מוקדמת ביום שישי הבא. כדי שתהא תפילת מנחה קודמת להדלקת הנרות.
8..את נרות החנוכה יש לשים ליד פתח הדלת או בחלון הפונה לרשות הרבים. (ובשבת יזהר לא לשים את הנרות סמוך לדלת שאם יפתח יכבו הנרות). [יש כאלה שמהדרין להדליק בחוץ - ויקפידו על טפח הסמוך לפתח של החצר מבחוץ. וישימו מתקן זכוכית שלא יכבו הנרות]
9.כל יום קוראים בתורה בפרשת הנשיאים (פרשת נשא) ומתחילים "ויהי ביום כלות משה" (והספרדים מתחילים מברכת הכוהנים כיון  שהנס נעשה ע"י כהנים)
10.בכל יום אומרים הלל שלם. ובתפילת העמידה ובברכת המזון "על הניסים.. בימי מתתיהו.." ואם שכח אינו חוזר אלא אם כן נמצא עדיין באותה ברכה.
11.הבעל מדליק את הנרות ואם הבעל אינו בבית תדליק האישה ומוציאה ידי חובה את כל בני הבית כי גם הנשים חייבות שאף הן היו באותו הנס וגם שהנס נעשה על ידי יהודית. ומנהג אשכנז שכל ילד מדליק חנוכיה משלו.
12.נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בשעה שהנרות דולקים (הכוונה למלאכה כגון: כיבוס ותפירה, אבל אם רוצה לבשל ולאפות- מותר אבל רצוי לנצל את החצי שעה להיות בחוג המשפחה להסתכל על הנרות ולספר סיפורי חנוכה להודות על הנסים והנפלאות)
13.אם הבעל או האישה חוזרים מאוחר מהעבודה וכדומה - יש מקילין לאחר את ההדלקה לכתחילה, אבל יש אומרים שלא לאחר ההדלקה ויש להדליק בזמן המובחר ביותר- שהוא צאת הכוכבים (או לשיטה אחרת- השקיעה) ואפילו אם בן הזוג או בת הזוג עדיין לא הגיע/ה. בכל מקרה המצווה היא של כל בני הבית. (רצוי במקרה כזה להדליק נרות גדולים שישארו דולקים עד שבן הזוג או הילדים יגיעו)
חידות לפרשה
1.למה הכוונה – "הצרי" פתח צוהר לנתון בצרה?
2. היכן רואים בפרשה את התובנה ש"אין חלל ריק בחינוך"?
פרפראות לפרשה ולחנוכה

1. רמז לכך שהקנאה גרמה לגלות מצרים

כותב החתם סופר בשם האר"י הקדוש: "יוסף" בגימטריא "קנאה" = 156.
כמו כן חז"ל אומרים על הפסוק: "וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה"- מהו מעמק חברון?- מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון.. כי גר יהיה זרעך.." (עיין רש"י) והנה העצה העמוקה שהתגלגלה ע"י מידת הקנאה, שהיתה באחי יוסף ולכן: "מעמק חברון ויבא שכמה" סופי תיבות: קנא"ה.
* שאלו לרבי יונתן אייבשיץ: מה טעם אדם מישראל כשהוא בא אל הרב לשאול שאלה של איסור והיתר והרב פוסק לאיסור, מיד הוא מקבל עליו את הדין ואינו מצטער אפילו אם הפסדו מרובה, וכשהוא בא אל הרב לדין עם חברו והרב מחייב אותו לשלם, הוא מצטער צער גדול אפילו אם הפסדו מועט?
השיב רבי יונתן: מה תימה יש בדבר? זה שנמצא חייב לשלם לא על מה שהוא מפסיד, אלא על מה שחברו זוכה הוא מצטער...
2. למה הובאו דיני-חנוכה במסכת שבת דווקא?
רמז נאה אמר על כך האדמו"ר בעל "אהבת ישראל" -  -- אמרו חז"ל (במסכת פסחים קיב.) "עשה שבתך חול.." והרמז – בתוך "שבתך" דהיינו מסכת שבת – תכניס את ה"חול". והחול רומז לימי חנוכה- הכיצד? אות ח'  ["חול"]  מרמזת של ח' ימי חנוכה,  ושאר האותיות - ו' ל' - מרמזות על מספר הנרות בכל החנוכה מלבד השמש. דהיינו: ל"ו נרות!!  
3. למה בהדלקת נרות חנוכה נוהגים לומר: "ויהי נועם וכו'
שכן בכל שאר האירועים היסטוריים שהם קשורים בניסים, כגון פסח ופורים, באו הניסים מעצמם, בלי עזרתם של היהודים ובלי שום מעשים מצדם. כנגד זה הנס של חנוכה בא יחד עם מעשים שעשו היהודים עצמם דהיינו יחד עם מעשי-הגבורה של החשמונאים, ומשום כך אנו מרמזים: "ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידנו כוננהו", לא סמכנו על הנס בלבד, אלא הראינו את כוחנו גם ב"מעשה ידינו". (רבי יעקב יצחק ריינס)
4.  רמז לחנוכה באותיות א-ב
הגאון רבי חיים דוד אזולאי (החיד"א) מביא רמז לחנוכה באותיות האלף-בית: אותיות: א' ב' ג' ד' ה' ו' ז' ח' – בגמטריה ל"ו (-36) כמספר נרות חנוכה.
כלומר: בכל לילה משמונה הלילות מדליק נרות כמנין האות. דהיינו: ליל ב'- ב' נרות/ ליל ג'-ג' נרות/ וכן עד ליל ח', שמונה נרות! ט'- רמז למצוה ט' טפחים למטה מעשרה  י' כ' ל' מ' נ' ס' ע' פ' – ראשי תיבות:  י'- כשר (עד עשרה טפחים גובה החנוכיה  [לכתחילה]  )  ל' מעלה מ'עשרים: נ'ר ס'וכה ע'ירוב- פסול .(שבשלשתם בנרות חנוכה, ובסוכה, ובלחי של מבוי, אם עשאם למעלה מעשרים אמה - פסול)   צ' ק' ר' ש' ת'- ראשי תיבות: צ'ורך ק'דושה- ר'אוי - ש'מש ת'וסיף! (כי אסור להשתמש לאורן)
ונשמרתם  מאד לנפשותיכם – זהירות בהדלקת חנוכיה
זהירות מחנוכיות לא בטיחותיות (מפלסטיק וכד'). כמו כן יש להזהר מהשארת חנוכיה דולקת בהישג ידם של ילדים קטנים. את החנוכיה יש לשים במקום בטוח ויציב, בפרט, אם מתכוננים לעזוב את הבית, בשעה שהנרות עדיין דולקים.
עוד מהלכות חנוכה
1.  ההולך להתארח בבית הוריו או חמיו ולן שם, מצד הדין אינו צריך להשתתף אתם בפרוטה, כי ודאי מקנים לו כדי שיזכה במצוה, אבל טוב לומר זאת בפירוש, ואם הולך לבית מלון (ולא מרשים שם להדליק בחדרים) ידליק בלית ברירה בחדר-האוכל, והלומד בפנימיה, אם הוא ספרדי, ידליק בלי ברכה. ואשכנזי – ידליק עם ברכה!
2. מי שנוסע לחתונה וכדו' ויחזור מאוחר לביתו, יכול להדליק מפלג המנחה בברכה (משעה 15:50 ואילך) ויתן שמן הרבה שידלוק עד חצי שעה לאחר צה"כ.
3. מי שהפסיד המצוה יום אחד, אין לו תשלומים ליום מחר, ולמחרת ידליק כמו כולם (ובברכה).
4. אין להדליק את החנוכיה ואח"כ לטלטלה למקומה הראוי, כי "הדלקה עושה מצוה" ובשעת ההדלקה צריך שתהי'ה במקומה, כמו כן אם יש רוח שתכבה את הנרות – אל ידליק שם.
5. להדליק בבגדים נאים ותכשיטי זהב –  כתב הרב כף החיים שצריך להדליק נרות חנוכה ולברך בשמחה, ורבינו יוסף חיים בעל הבן איש חי כתב בספרו שבראש חודש וחנוכה ופורים יש יתרון ומעלה לנשים מהגברים לכן צריכים הם להחליף בגדיהם ולא ישארו בבגדי חול גם אשה שיש לה תכשיטין של זהב תלבשם באלו הימים להורות על יתרון שיש באלו הימים בבחינה שלהם למעלה". גם הגברים כמובן יכבדו את המעמד בבגדים מכובדים
6.מה הברכה על סופגניה? הסופגניות הרגילות - אינם מאפה תנור, אלא דין של בישול להם, כיון שמטוגנים בשמן עמוק, ועל כן גם אם אוכלים מהם כמות גדולה [אפילו יותר מ-224 גרם!], אין ברכתם אלא מזונות בתחילה ועל המחיה בסוף. מה שאין כן בכל מיני מאפה תנור כגון ביסקויטים, אם אכל מהם שיעור קביעות סעודה, חייב בנטילת ידיים ומברך המוציא וברכת המזון [ולכן אם אופים [ולא מטגנים] את הסופגניות ואוכלים מהם הרבה כדי קביעות סעודה מברכים עליהם המוציא וברכת המזון. וצריך כיום לבדוק אם לפני שטיגנו - אפו  -את הסופגניות שהדין במקרה זה שבקביעות סעודה דינם כמו לחם.  
 
שעשועי לשון
החלף את סדר האותיות במלה או במלים הבאות ותקבל מילה הקשורה לחנוכה
למשל: מביך = מכבי

1. בני סבו –
2. תורן –
3. מאין חושם? –
4. ותה מתי?-
5. בה לבי –
6. פסי נוגה –
7. לי דף –
8. מעין ודי –
9. אין כסוטו-

10.חן יון -
[תשובות: סביבון / נרות/ חשמונאים / מתתיהו / לביבה / סופגניה / לפיד/ מודיעין / אנטיוכוס/ יוחנן]
תן חיוך לחנוכה [ולפרשה]
1.מתכון חדש לחנוכה - סופגניות בטעם אוזני המן. הכנס פרג במקום ריבה. אחר כך מעך את הסופגניה עד שתיראה משולשת . הגש כמנות איש לרעהו...
2."ותקנו לאכול סופגניות מלאות שמן כנגד נס פך השמן".. מעניין... לפני שמצאו את כד השמן, איך הסתדרו בלי סופגניות בחנוכה?...
3.שאלה: מה דעתכם:אם חנוכה היה "ראש השנה לסופגניות" האם היו אוכלים סופגניות מיובשות מטורקיה?
4. אחד מהתחביבים שלי זה להכנס למסעדה בחנוכה, ואני שואל: "אם הם כשרים לחנוכה" ואז מה שקורה, שהמלצר רץ מהר לאחראי משמרת, שרץ במהירות לבעלים שרץ לחבר הדתי שלו שמגיע אליי ונקרע מצחוק...
5. בפרשה - יוסף ושרי המשקים והאופים חולמים חלומות.. אז משהו על חלומות..
-שמוליק, מה אתה רוצה להיות כשתגדל?
-אני חולם להיות מיליארדר, כמו אבא שלי!
-מה? אבא שלך מיליארדר ?!
- לא, אבל גם הוא חולם. ...
תן עוד חיוך...
"ארבע קושיות" על מאכלי חנוכה - ותשובותיהן בצידן...
1.קושיה למה נהגו לשתות נס קפה בחנוכה?
כיון שנהגו גם לאכול בחנוכה מאכלי חלב, על כן צריך לשתות נס קפה כי הנס היה בכ''ה.
2.קושיה - למה הסופגניה עגולה?
 כי אם זה יהיה מרובע עם ארבע  כנפות זה יתחייב בציצית. ואם תשאל הרי אוכלים את זה אחרי הדלקת נרות, וא''כ זה כסות לילה ופטור מציצית? וי''ל כיון שמדליקים בין השמשות  [=עם השקיעה] לדעת הרמב"ם והגר"א, לכן רוצים לצאת מהספק. אמנם לפי עדות המזרח והחסידים שמדליקים אחרי צאת הכוכבים חוזרת השאלה, למה צריך שיהיה עגול ? וצריך עיון גדול..
3. קושיה על מה שנהגו שני מנהגים באכילה -גם מאכלי חלב וגם סופגניה?
יש להקשות למה נהגו לאכול גם סופגניה כי זה עם שמן זכר לנס פך השמן, וגם מאכלי חלב, זכר למה שהאכילה יהודית את העריץ הגוי בחלב והרגתו - אפשר לאכול פיצה משומנת היטב  ולקיים את שני המנהגים, ובפרט שהמנהג לחלק את הפיצה לשמונה , אז זה ממש מעניינא דחנוכה?
וי''ל שיש עניין דווקא בסופגניה משום שזה דומיא דנס פך השמן שכמות של יום אחד הספיקה לשמונה ימים כך בסופגניה זה דקה אחת של אושר ושמונה ימים בחדר כושר... ועוד, שהשמנה בחנוכה מצוה, שהרי תרבות יון השקיעו בפיתוח ויופי הגוף ועל כן אוכלים סופגניות בכדי להרחיב את הגוף ולהשמין ובזה עושים תשובת המשקל...
4. קושיה אחריתא: מה הקשר בין חנוכה לפרשת מקץ?
כדי לעודד את השמנים שמיד אחרי חנוכה יתחילו בדיאטה כדי לאזן המשקל שצברו בחנוכה , לכן קוראים פ' מקץ, שפרעה חולם שהנה שבע הפרות הרזות בולעות את שבע הפרות השמנות - יפות המראה ובריאות הבשר- ולא נודע כי באו אל קרבינה ומראיהן רזה כבתחילה...
 
 
 
 
  
 
חלומות - ששום חושך לא יכול לכבות...
התורה מקדישה מקום רב לחלומות יוסף ובצדק, כי החלומות התממשו בסופו של דבר למרות שלעגו האחים ליוסף "הנה בעל החלומות הלזה בא..." . היו אלה חלומות נבואיים [ עיין אור החיים] אבל בסוף הפרשה יש חלומות אחרים  - חלומות של שר המשקים והאופים.  והשאלה: מילא חלומות יוסף הצדיק אנו מבינים מדוע יש פירוט של החלומות.. אבל מדוע התורה מפרטת  בפירוט רב את החלומות של אותם גויים רשעים, מה לנו ולחלומות שלהם?
והנה באו המדרשים והגמרא במסכת חולין [צב]  ואומרים שהחלומות – במיוחד של שר המשקים - רומזים על דברים גדולים מאד של עם ישראל ולכן יוסף הבין שבאמצעותו של שר המשקים יצא מהכלא כדי להכין את התשתית לקליטתם של בני ישראל שיבואו לכאן לפרוע את שטר השעבוד וגם להיות מפתח לגאולתן של ישראל בבוא היום..
"תניא, רבי אליעזר אומר: גפן - זה העולם, שלשה שריגים - זה אברהם יצחק ויעקב, והיא כפורחת עלתה ניצה - אלו האמהות, הבשילו אשכלותיה ענבים - אלו השבטים.
אמר לו רבי יהושע: וכי מראין לו לאדם מה שהיה? [שהרי העולם האבות האמהות והשבטים אלו דברים שהיו או נמצאים עתה בזמנו של יוסף]  והלא אין מראין לו לאדם אלא מה שעתיד להיות!
אלא: [ אומר רבי יהושע] גפן - זה תורה, שלשה שריגים - אלו משה ואהרן ומרים, והיא כפורחת עלתה נצה - אלו סנהדרין, הבשילו אשכלותיה ענבים - אלו הצדיקים שבכל דור ודור. [כלומר אלו דברים העתידיים לקרות לעם ישראל: תורה שנקבל בהר סיני, משה אהרון ומרים רועי ישראל במדבר, וכן הסנהדרין שעתידה לקום וכל הצדיקים שבכל דור ודור]
אמר רבן גמליאל: עדיין צריכין אנו ל"מודעי" [=רבי אלעזר המודעי] , דמוקים ליה כוליה בחד מקום [ שפותר את הדברים סביב מקום אחד- ירושלים והמקדש]: גפן - זה ירושלים, שלשה שריגים - זה מקדש, מלך, וכהן גדול, והיא כפורחת עלתה ניצה - אלו פרחי כהונה, הבשילו אשכלותיה ענבים - אלו נסכים".
וכאן הפלא גדול ! ראשית כיצד "הצליח" שר המשקים לכווין לדברים של קדושה? ושנית, אם כך, מה פשר החלום - חוץ מהפשט  ששר המשקים ישוב להיות שר המשקים?..
אלא, ראשית צריך לדעת  שהקב"ה עושה שליחותו גם ע"י דבר טמא וזה מנפלאותיו של ה' יתברך, כמו שאמר רשב"י [ מסכת מעילה יז] "יבוא הנס מכל מקום"...
שנית, כאשר נמצאים בקרבתו של צדיק יסוד עולם כמו יוסף – אז גם הרשעים מסוגלים לחלום חלומות גדולים.. כי הסביבה משפיעה הרבה.. שהרי יעקב אבינו מפרכס לצאת בקרבת בתי מדרש כי לא רצה להיות בחברת עשו אע"פ שבבטן יש מלאך המלמדו תורה... לכן , גם שר המשקים הנמצא בחברתו של יוסף הצדיק - זוכה וחולם חלום בעל כמה כמה רבדים שאחד מהם הוא נעלה ממה שהוא עצמו מדמיין... אבל יוסף "קלט" את המסר!!
ועל השאלה השנייה – אם כך מה פשר החלום כפי שהבינו יוסף ברובד היותר עמוק? – אכן ישנו כאן סוד נורא מאד, רק לשמוע את זה ולרעוד .. את כל הדברים הנעלים האלה, כל מה שאמרו החכמים [רבי אליעזר, רבי יהושע, רבן גמליאל ור' אלעזר המודעי]  על האבות והשבטים על התורה ורועי ישראל וחכמי התורה לדורותיהם,  על ירושלים והמקדש – הכל עתה "נסחט" אל הכוס - ומוגש לידי פרעה הרשע. במלים אחרות: כדי להבין את עומק הגלות והחשיכה הנוראה שהייתה בגלות מצרים - כביכול ההנהגה האלוקית מסרה את כלל ישראל ועתידו  -בידי פרעה-  - וכאילו עם ישראל יהיה מעתה מאתיים ועשר שנים - בתוך כור ההיתוך בארץ מצרים כ"עובר ירך אמו" - חלק מהאומה המצרית[!] עד שיפקוד ה' אותנו משם, גוי מקרב גוי ממש !! כך הסביר הרב הגאון מבריסק. ואולי ניתן להוסיף שזה פשר הדבר שעד עתה החלומות הנבואיים היו מנת חלקם של האבות ויוסף – ואילו מעתה שרביט החלומות נמסר למלכות מצרים -שר המשקים - ובפרשה הבאה -לפרעה - כי כביכול ההנהגה מעתה תחת חסותם.. [ זה גם פשר החלומות של נבוכדנאצר בספר דניאל – שאותו מלך רשע ששלט בכיפה הוא שחולם כי אנו  תחת חסותו ודניאל רק הפותר...] 
החשמונאים גם הם "חלמו חלומות" ואמרו "אם תרצו – אין זו אגדה".. ומימשו אותם! חלום למדינה עצמאית, חלום לגרש את החושך שהביאה לכאן מלכות יון על מנת "להשכיחם תורתיך ולהעבירם מחוקי רצונך", את כל החלומות היפים הללו ביטאו החשמונאים לאחר הנסים והנפלאות בהלל והודאה ובנרות קטנים בכל שמונת ימים שמוסיפים והולכים – וגם אם יצאנו אחרי מאתיים שנה לגלות ארוכה, שום חושך לא יכל לכבות את החלום הזה כי השלהבות "הנרעדות" הללו שרדו את כל נוראות הגלות, עד שברוך ה' חזרנו לארצינו והדלקנו מחדש את אור הגאולה עד אשר יזרח האור במלוא עצמתו ויאירו כל הנרות.. אז תתגלה במלוא הדרה גם "הגפן" ושלושת השריגים עם פריחה מלבלבת ואשכולות נכבדים המבטאים את המיגוון של כל קהל ישראל בארצינו הקדושה שיוצרים יריעה אחת אחדותית ומרהיבה בצבעיה השונים - וכפתגם הרב קוק לחדש כסלו: "הברק הא-לוקי שבנשמת החשמונאים - נתפוצץ לניצוצות. כשיתקבצו לאבוקה אחת - ישוב להיגלות"  במהרה בימינו . אמן!!
שבת שלום – ומיום ראשון בערב – גם חנוכה שמח!!
שבת פרשת וישב -  כ"ג כסלו (משולב עם הלכות חנוכה)
1.ההפטרה- "על שלושה פשעי.." (עמוס ב) והספרדים מתחילין  "כה אמר ה'" (עמוס ב' ו')
2.מברכים את החודש – חדש טבת – שיחול אי"ה ביום שבת קודש ולמחרתו ביום ראשון. המולד: ליל שבת / שעה 2 / 22 דקות / 10 חלקים
4.ביום ראשון- אור לכ"ה כסלו- ערב חנוכה- אין אומרים תחנון במנחה ובערב מדליקין נר ראשון של חנוכה, ומברכים שלוש ברכות, ברכת "להדליק נר חנוכה  (או של חנוכה או שלחנוכה)//  ברכה שניה - ברכת "שעשה ניסים לאבותינו"..// ברכה שלישית - "שהחיינו וקיימנו.." //  בבית הכנסת גם כן מדליקים בכל יום (בכותל דרום) את נר חנוכה ומברכים אם יש עשרה.
5.זמן הדלקת נרות חנוכה- לדעת השו"ע  ורוב הפוסקים- בצאת הכוכבים (17:00) (בדיעבד זמנה כל הלילה) ולדעת הרמב"ם והגר"א- מיד עם השקיעה -16:40.
6.- בערב שבת, מדליקים קודם נרות חנוכה ואח"כ נרות שבת. את נרות החנוכה אפשר להדליק מפלג מנחה (בסביבות השעה  16:00) אבל ישים נרות גדולים או הרבה שמן כך שידלקו עד לפחות חצי שעה מצאת הכוכבים (ויש מהדרין שימשיכו לדלוק עד סוף הסעודה)
7. רצוי לארגן תפילת מנחה מוקדמת ביום שישי הבא. כדי שתהא תפילת מנחה קודמת להדלקת הנרות.
8..את נרות החנוכה יש לשים ליד פתח הדלת או בחלון הפונה לרשות הרבים. (ובשבת יזהר לא לשים את הנרות סמוך לדלת שאם יפתח יכבו הנרות). [יש כאלה שמהדרין להדליק בחוץ - ויקפידו על טפח הסמוך לפתח של החצר מבחוץ. וישימו מתקן זכוכית שלא יכבו הנרות]
9.כל יום קוראים בתורה בפרשת הנשיאים (פרשת נשא) ומתחילים "ויהי ביום כלות משה" (והספרדים מתחילים מברכת הכוהנים כיון  שהנס נעשה ע"י כהנים)
10.בכל יום אומרים הלל שלם. ובתפילת העמידה ובברכת המזון "על הניסים.. בימי מתתיהו.." ואם שכח אינו חוזר אלא אם כן נמצא עדיין באותה ברכה.
11.הבעל מדליק את הנרות ואם הבעל אינו בבית תדליק האישה ומוציאה ידי חובה את כל בני הבית כי גם הנשים חייבות שאף הן היו באותו הנס וגם שהנס נעשה על ידי יהודית. ומנהג אשכנז שכל ילד מדליק חנוכיה משלו.
12.נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בשעה שהנרות דולקים (הכוונה למלאכה כגון: כיבוס ותפירה, אבל אם רוצה לבשל ולאפות- מותר אבל רצוי לנצל את החצי שעה להיות בחוג המשפחה להסתכל על הנרות ולספר סיפורי חנוכה להודות על הנסים והנפלאות)
13.אם הבעל או האישה חוזרים מאוחר מהעבודה וכדומה - יש מקילין לאחר את ההדלקה לכתחילה, אבל יש אומרים שלא לאחר ההדלקה ויש להדליק בזמן המובחר ביותר- שהוא צאת הכוכבים (או לשיטה אחרת- השקיעה) ואפילו אם בן הזוג או בת הזוג עדיין לא הגיע/ה. בכל מקרה המצווה היא של כל בני הבית. (רצוי במקרה כזה להדליק נרות גדולים שישארו דולקים עד שבן הזוג או הילדים יגיעו)
חידות לפרשה
1.למה הכוונה – "הצרי" פתח צוהר לנתון בצרה?
2. היכן רואים בפרשה את התובנה ש"אין חלל ריק בחינוך"?
פרפראות לפרשה ולחנוכה

1. רמז לכך שהקנאה גרמה לגלות מצרים

כותב החתם סופר בשם האר"י הקדוש: "יוסף" בגימטריא "קנאה" = 156.
כמו כן חז"ל אומרים על הפסוק: "וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה"- מהו מעמק חברון?- מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון.. כי גר יהיה זרעך.." (עיין רש"י) והנה העצה העמוקה שהתגלגלה ע"י מידת הקנאה, שהיתה באחי יוסף ולכן: "מעמק חברון ויבא שכמה" סופי תיבות: קנא"ה.
* שאלו לרבי יונתן אייבשיץ: מה טעם אדם מישראל כשהוא בא אל הרב לשאול שאלה של איסור והיתר והרב פוסק לאיסור, מיד הוא מקבל עליו את הדין ואינו מצטער אפילו אם הפסדו מרובה, וכשהוא בא אל הרב לדין עם חברו והרב מחייב אותו לשלם, הוא מצטער צער גדול אפילו אם הפסדו מועט?
השיב רבי יונתן: מה תימה יש בדבר? זה שנמצא חייב לשלם לא על מה שהוא מפסיד, אלא על מה שחברו זוכה הוא מצטער...
2. למה הובאו דיני-חנוכה במסכת שבת דווקא?
רמז נאה אמר על כך האדמו"ר בעל "אהבת ישראל" -  -- אמרו חז"ל (במסכת פסחים קיב.) "עשה שבתך חול.." והרמז – בתוך "שבתך" דהיינו מסכת שבת – תכניס את ה"חול". והחול רומז לימי חנוכה- הכיצד? אות ח'  ["חול"]  מרמזת של ח' ימי חנוכה,  ושאר האותיות - ו' ל' - מרמזות על מספר הנרות בכל החנוכה מלבד השמש. דהיינו: ל"ו נרות!!  
3. למה בהדלקת נרות חנוכה נוהגים לומר: "ויהי נועם וכו'
שכן בכל שאר האירועים היסטוריים שהם קשורים בניסים, כגון פסח ופורים, באו הניסים מעצמם, בלי עזרתם של היהודים ובלי שום מעשים מצדם. כנגד זה הנס של חנוכה בא יחד עם מעשים שעשו היהודים עצמם דהיינו יחד עם מעשי-הגבורה של החשמונאים, ומשום כך אנו מרמזים: "ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידנו כוננהו", לא סמכנו על הנס בלבד, אלא הראינו את כוחנו גם ב"מעשה ידינו". (רבי יעקב יצחק ריינס)
4.  רמז לחנוכה באותיות א-ב
הגאון רבי חיים דוד אזולאי (החיד"א) מביא רמז לחנוכה באותיות האלף-בית: אותיות: א' ב' ג' ד' ה' ו' ז' ח' – בגמטריה ל"ו (-36) כמספר נרות חנוכה.
כלומר: בכל לילה משמונה הלילות מדליק נרות כמנין האות. דהיינו: ליל ב'- ב' נרות/ ליל ג'-ג' נרות/ וכן עד ליל ח', שמונה נרות! ט'- רמז למצוה ט' טפחים למטה מעשרה  י' כ' ל' מ' נ' ס' ע' פ' – ראשי תיבות:  י'- כשר (עד עשרה טפחים גובה החנוכיה  [לכתחילה]  )  ל' מעלה מ'עשרים: נ'ר ס'וכה ע'ירוב- פסול .(שבשלשתם בנרות חנוכה, ובסוכה, ובלחי של מבוי, אם עשאם למעלה מעשרים אמה - פסול)   צ' ק' ר' ש' ת'- ראשי תיבות: צ'ורך ק'דושה- ר'אוי - ש'מש ת'וסיף! (כי אסור להשתמש לאורן)
ונשמרתם  מאד לנפשותיכם – זהירות בהדלקת חנוכיה
זהירות מחנוכיות לא בטיחותיות (מפלסטיק וכד'). כמו כן יש להזהר מהשארת חנוכיה דולקת בהישג ידם של ילדים קטנים. את החנוכיה יש לשים במקום בטוח ויציב, בפרט, אם מתכוננים לעזוב את הבית, בשעה שהנרות עדיין דולקים.
עוד מהלכות חנוכה
1.  ההולך להתארח בבית הוריו או חמיו ולן שם, מצד הדין אינו צריך להשתתף אתם בפרוטה, כי ודאי מקנים לו כדי שיזכה במצוה, אבל טוב לומר זאת בפירוש, ואם הולך לבית מלון (ולא מרשים שם להדליק בחדרים) ידליק בלית ברירה בחדר-האוכל, והלומד בפנימיה, אם הוא ספרדי, ידליק בלי ברכה. ואשכנזי – ידליק עם ברכה!
2. מי שנוסע לחתונה וכדו' ויחזור מאוחר לביתו, יכול להדליק מפלג המנחה בברכה (משעה 15:50 ואילך) ויתן שמן הרבה שידלוק עד חצי שעה לאחר צה"כ.
3. מי שהפסיד המצוה יום אחד, אין לו תשלומים ליום מחר, ולמחרת ידליק כמו כולם (ובברכה).
4. אין להדליק את החנוכיה ואח"כ לטלטלה למקומה הראוי, כי "הדלקה עושה מצוה" ובשעת ההדלקה צריך שתהי'ה במקומה, כמו כן אם יש רוח שתכבה את הנרות – אל ידליק שם.
5. להדליק בבגדים נאים ותכשיטי זהב –  כתב הרב כף החיים שצריך להדליק נרות חנוכה ולברך בשמחה, ורבינו יוסף חיים בעל הבן איש חי כתב בספרו שבראש חודש וחנוכה ופורים יש יתרון ומעלה לנשים מהגברים לכן צריכים הם להחליף בגדיהם ולא ישארו בבגדי חול גם אשה שיש לה תכשיטין של זהב תלבשם באלו הימים להורות על יתרון שיש באלו הימים בבחינה שלהם למעלה". גם הגברים כמובן יכבדו את המעמד בבגדים מכובדים
6.מה הברכה על סופגניה? הסופגניות הרגילות - אינם מאפה תנור, אלא דין של בישול להם, כיון שמטוגנים בשמן עמוק, ועל כן גם אם אוכלים מהם כמות גדולה [אפילו יותר מ-224 גרם!], אין ברכתם אלא מזונות בתחילה ועל המחיה בסוף. מה שאין כן בכל מיני מאפה תנור כגון ביסקויטים, אם אכל מהם שיעור קביעות סעודה, חייב בנטילת ידיים ומברך המוציא וברכת המזון [ולכן אם אופים [ולא מטגנים] את הסופגניות ואוכלים מהם הרבה כדי קביעות סעודה מברכים עליהם המוציא וברכת המזון. וצריך כיום לבדוק אם לפני שטיגנו - אפו  -את הסופגניות שהדין במקרה זה שבקביעות סעודה דינם כמו לחם.  
 
שעשועי לשון
החלף את סדר האותיות במלה או במלים הבאות ותקבל מילה הקשורה לחנוכה
למשל: מביך = מכבי

1. בני סבו –
2. תורן –
3. מאין חושם? –
4. ותה מתי?-
5. בה לבי –
6. פסי נוגה –
7. לי דף –
8. מעין ודי –
9. אין כסוטו-

10.חן יון -
[תשובות: סביבון / נרות/ חשמונאים / מתתיהו / לביבה / סופגניה / לפיד/ מודיעין / אנטיוכוס/ יוחנן]
תן חיוך לחנוכה [ולפרשה]
1.מתכון חדש לחנוכה - סופגניות בטעם אוזני המן. הכנס פרג במקום ריבה. אחר כך מעך את הסופגניה עד שתיראה משולשת . הגש כמנות איש לרעהו...
2."ותקנו לאכול סופגניות מלאות שמן כנגד נס פך השמן".. מעניין... לפני שמצאו את כד השמן, איך הסתדרו בלי סופגניות בחנוכה?...
3.שאלה: מה דעתכם:אם חנוכה היה "ראש השנה לסופגניות" האם היו אוכלים סופגניות מיובשות מטורקיה?
4. אחד מהתחביבים שלי זה להכנס למסעדה בחנוכה, ואני שואל: "אם הם כשרים לחנוכה" ואז מה שקורה, שהמלצר רץ מהר לאחראי משמרת, שרץ במהירות לבעלים שרץ לחבר הדתי שלו שמגיע אליי ונקרע מצחוק...
5. בפרשה - יוסף ושרי המשקים והאופים חולמים חלומות.. אז משהו על חלומות..
-שמוליק, מה אתה רוצה להיות כשתגדל?
-אני חולם להיות מיליארדר, כמו אבא שלי!
-מה? אבא שלך מיליארדר ?!
- לא, אבל גם הוא חולם. ...
תן עוד חיוך...
"ארבע קושיות" על מאכלי חנוכה - ותשובותיהן בצידן...
1.קושיה למה נהגו לשתות נס קפה בחנוכה?
כיון שנהגו גם לאכול בחנוכה מאכלי חלב, על כן צריך לשתות נס קפה כי הנס היה בכ''ה.
2.קושיה - למה הסופגניה עגולה?
 כי אם זה יהיה מרובע עם ארבע  כנפות זה יתחייב בציצית. ואם תשאל הרי אוכלים את זה אחרי הדלקת נרות, וא''כ זה כסות לילה ופטור מציצית? וי''ל כיון שמדליקים בין השמשות  [=עם השקיעה] לדעת הרמב"ם והגר"א, לכן רוצים לצאת מהספק. אמנם לפי עדות המזרח והחסידים שמדליקים אחרי צאת הכוכבים חוזרת השאלה, למה צריך שיהיה עגול ? וצריך עיון גדול..
3. קושיה על מה שנהגו שני מנהגים באכילה -גם מאכלי חלב וגם סופגניה?
יש להקשות למה נהגו לאכול גם סופגניה כי זה עם שמן זכר לנס פך השמן, וגם מאכלי חלב, זכר למה שהאכילה יהודית את העריץ הגוי בחלב והרגתו - אפשר לאכול פיצה משומנת היטב  ולקיים את שני המנהגים, ובפרט שהמנהג לחלק את הפיצה לשמונה , אז זה ממש מעניינא דחנוכה?
וי''ל שיש עניין דווקא בסופגניה משום שזה דומיא דנס פך השמן שכמות של יום אחד הספיקה לשמונה ימים כך בסופגניה זה דקה אחת של אושר ושמונה ימים בחדר כושר... ועוד, שהשמנה בחנוכה מצוה, שהרי תרבות יון השקיעו בפיתוח ויופי הגוף ועל כן אוכלים סופגניות בכדי להרחיב את הגוף ולהשמין ובזה עושים תשובת המשקל...
4. קושיה אחריתא: מה הקשר בין חנוכה לפרשת מקץ?
כדי לעודד את השמנים שמיד אחרי חנוכה יתחילו בדיאטה כדי לאזן המשקל שצברו בחנוכה , לכן קוראים פ' מקץ, שפרעה חולם שהנה שבע הפרות הרזות בולעות את שבע הפרות השמנות - יפות המראה ובריאות הבשר- ולא נודע כי באו אל קרבינה ומראיהן רזה כבתחילה...