פרשת וישלח

 
 
כשדינה יצאה מן ה"תיבה"...
בהגיע יעקב אבינו לארץ-ישראל ארץ הקודש,  קרתה תקלה גדולה בתוך ביתו. דינה יצאה רק "לראות בבנות הארץ" ויש אפילו שאומרים שכוונתה הייתה טובה,  להשפיע על בנות הארץ מעט ממורשת יעקב אבינו אבל דינה לא ידעה שיש נחש מסתובב בגן עדן..  דינה נתפשה ע"י שכם בן חמור "החוי" [גם נחש יש לו צליל דומה בארמית "חיוויא"] , וכמעט ש"אבדה" לנו דינה בנשואי תערובת בקסבה של שכם, לולא "אחי דינה" שמעון ולוי, שדנו דין אמת בתושבי שכם והוציאו משם את דינה אחותם.
 ולכאורה יש לשאול: כיצד יצאה תקלה חמורה זו מתוך ביתו של יעקב אבינו , בחיר האבות? הרי "רגלי חסידיו ישמור" וה', שהצילו מלבן ומעשו, כיצד זה לא מנע את הבושה והחרפה הגדולה?
  והתשובה המפתיעה של חז"ל, שיעקב אבינו יש לו חלק במה שקרה.. כשיעקב חוצה את מעבר יבוק לכיוון ארץ ישראל כמו שכתוב: "ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחותיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבור את מעבר יבוק" (לב,כג)    אנו לא מוצאים שדינה גם עברה בין שאר ילדיו.. היכן דינה הייתה? לאן נעלמה? ובלשונו של רש"י: ודינה היכן היתה? 
ועל כך עונה רש"י: (אלא)- נתנה בתיבה ונעל בפניה, שלא יתן בה עשו עיניו! זאת אומרת יעקב לא מעוניין שאחיו הרשע ישא את דינה בתו הצדקת, ושומר עליה מכל משמר עד כדי כך ששם אותה בתוך קופסה גדולה כמו שאברהם שם את שרה בתיבה ויצחק את רבקה בבואם אל ארץ מצרים או אל גרר.. אבל שם שרה ורבקה היו נשואות וזו דינה הייתה רווקה וממשיך רש"י: ולכן נענש יעקב, שמנעה מאחיו, שמא תחזירנו למוטב, ונפלה ביד שכם".
אולם עדיין אנו עומדים תמהים: מה רע בכך שהטמינה? וכי מי היה מוכן לתת את בתו לאיש רע מעללים ולסמוך על כך , שמא תחזירנו למוטב? אולי חלילה יקרה הפוך- היא "תתקלקל" ותאבד את צדקותה? ועוד! הלכה מפורשת בשו"ע (אבן העזר סימן נ סעיף ה) "אם קלקל המשודך את מעשיו- יכולה המשודכת לחזור בה"- ובכן, אם המשודכת יכולה לחזור בה כשמגלה שהחתן המיועד קלקל מעשיו - כל שכן שמלכתחילה אינה צריכה ואינה חייבת, ליצור אתו שום קשר! ועוד אמרו חז"ל [במסכת פסחים (מט.)]: שמי שמשיא את בתו לעם הארץ (שאין לו שום נימוסין ודת) "כאילו כופתה ומניחה לפני ארי" שהרי לבו גס בה ומענה אותה, ולא אומרים מי יודע איזו בחורה מדהימה זו שיכולה להפוך את הרשע לצדיק ויהיה אחד מגדולי החוזרים בתשובה הגדולים מצדיקים גמורים.. לא כל אחת היא רחל אשתו של רבי עקיבא!
אכן קושיה גדולה והמפרשים נדחקים לומר כמה תירוצים על כך:
תירוץ אחד- שיעקב אבינו ידע את כוחה הגדול של דינה, שהיא מושלמת בכל ואין כל חשש שתקלקל את מעשיה ותסור לדרך הרעה (ואדרבה- אמרו המקובלים –ש"דינה"- באה מצד מדת "הדין" והיא שמסוגלת להתמודד עם עשו האדמוני שגם הוא בא מצד "הדין") ולכן, נענש יעקב, על כך, שמנע אותה מעשו אחיו, כיון שהיה סיכוי - יותר מטוב- שההשפעה שלה תגבר על רשעותו של עשו, מה שאין כן, במקום שהספק הוא "שקול", ויש סיכוי סביר שאולי היא "תתקלקל" בזה אכן צריך להתרחק מן השידוך הזה.
תירוץ שני -  בשם רבי חיים הכהן רפופורט, ו"החזון איש":  אמנם נכון הדבר, ש"כל המשיא בתו לעם הארץ - כאילו כופתה לפני ארי", אלא שאצל יעקב אבינו אע"פ שידע ברוח- הקודש שאם תימסר דינה לעשו - היא תחזירנו למוטב.  אלא שמרוב שנאתו של יעקב לאחיו הרשע הוא רצה להתנתק ממנו לגמרי ולא רצה לפתוח לו דלתי התשובה כמו שכותב הרמב"ם על פרעה שכל כך הרשיע עד שאיבד את הזכות לחזור בתשובה.. כמו כן דואג האדומי.  שדוד המלך לא רצה שיהיה לו תיקון בעולם הזה ובעולם הבא כיון שבלשון הרע שלו גרם שהרגו את כל נוב עיר הכהנים ומי הרגם? דואג בעצמו. [עיין תהלים נב:ז ושמואל א כב: יח] שים לב,  שבסוף הפרשה מוותר יעקב  באדיבות אבל בתקיפות על הליווי של עשו...לא מדובשך ולא מעוקצך..  לפי הסבר זה צריך להבין את רש"י כך- שיעקב חשש "שמא [באמת] תחזירנו למוטב" !!...
כך "פיספס" עשו שוב צדקת גדולה! לפי שנים רבות הוא החמיץ את לאה  שכולם אמרו  שהגדולה לגדול  והקטנה לקטן – דהיינו לאה לעשו ורחל ליעקב,  ובזכות תפילותיה ודמעותיה ניתנה ליעקב, ועתה –החמיץ גם את דינה..
אולם, למרות חשבונותיו של יעקב – הקב"ה היה לו חשבון אחר!!  ולכן הקפיד על יעקב וקרה לדינה בתו מה שקרה. כי הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה. אבל - אומר החזון איש -  אצל אנשים פשוטים כמונו שאין לנו רוח-הקודש [וסליחה אם פגעתי במישהו שחושב שיש לו רוח הקודש...]  אנחנו צריכים לעשות את השיקולים על פי מה שאנו רואים עתה ועל פי ההלכה, ואם זה לא מתאים – לא מתאים.
מכל מקום, נראה "שהחולשה" הזאת של "ותצא דינה" וכל הקלקול שנגרם בעקבות כך,  קיימת עדיין לצערנו גם בדורנו, והדבר נרמז ליעקב במאבקו עם שרו של עשו "ותקע כף ירך יעקב", כפי שהביאו המפרשים  לאמור: בעסקי הנישואין ועריות.
את החולשה הזו, איתר בלעם הרשע, שיעץ להחטיא את ישראל בבנות מואב, וגם הרבה שנים מאוחר יותר – היוונים - שגזרו גזרות בימי אנטיוכס הרשע, בין השאר שיקחו את בנות ישראל בחזקה לפני נישואיהן, ובחסד ה' כשנגאלנו מידם הרשעה בניסים ונפלאות בתשועות ומלחמות  - [גם בזכות אשת החיל - יהודית] - קבעו חכמנו את מצות נרות החנוכה, ואמרו: שגם הנשים חייבות במצווה הזו למרות שזו מצוות עשה (מדרבנן) שהזמן גרמא. והן שותפות מלאות, לא רק בהכנת סופגניות והלביבות ... אלא גם למלאות את הבית היהודי באור הנרות – נרות המבטאות את נצחון הטהרה והקדושה!!!  
שבת שלום!
שבת פרשת וישלח [ט"ז כסלו]
1.פרשת וישלח-מהי ההפטרה? 
למנהג אשכנז: "חזון עובדיה" [כל ספר עובדיה..] ויש נוהגים "ועמי תלואים"
 למנהג ספרד ותימן: "חזון עובדיה" .
2. "מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם" [משנה מגילה ד,י.  מעשה ראובן. וישכב את בלהה פילגש אביו נקרא בבית הכנסת ולא מתרגם דחיישין לגנותו. רש"י. והר"ן כתב משום כבוד יעקב] ולכן התימנים שקוראים בד"כ תרגום מדלגים על חלק מפסוק זה]
חידות לפרשה (עם רש"י)
1)         סליחה על השאלה, אבל האם קורח היה ממזר? [עיין ברש"י]
2)         מי אלו "הגויים" המוזכרים בפרשתינו והמה יהודים כשרים למהדרין?
 
 
פרפראות לפרשה

1. "אך בזאת נאות לכם, אם תהיו כמונו.."

אמרו בני יעקב בליבם: אם נהרוג את אנשי שכם, כשהם גויים, יקום קול צעקה בעולם כולו [בית הדין בהאג...] . מוטב, אפוא, שנמול אותם ויהיו יהודים, ואז כש"יהודים" ייהרגו – חזקה על העולם שישתוק...[ "תולדות יצחק" ור' יהונתן אייבשיץ]

2. הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו (לב, יב (

כפל הלשון שבפסוק 'מיד אחי מיד עשו' נראה מיותר לכאורה.[היה צריך לומר מיד אחי עשו] ועי' רש"י כאן. ואמר בזה הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ"ל: כתוב במדרש שעשו מתוך שנאתו הגדולה לאחיו יעקב אבינו, קרא לאחד מהבנים שנולדו לו "אחי" כדי שיזכור בכל שעה שיש לו אח שצריך לנקום בו!  וזה מה שביקש יעקב 'הצילני נא מיד' מי שקרא את בנו 'אחי' כדי לנקום בי, מיד 'עשו'..

3. ויפל על צואריו וישקהו (לג, ד)

וברש"י: אמר רבי שמעון בן יוחאי, הלכה היא, בידוע שעשו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה, ונשקו בכל לבו.
 שואלים העולם: למה העובדה ש"עשו שונא ליעקב" היא 'הלכה'? ומתרצים, כי מהשנאה הזו יצאה ההלכה, כמבואר בהלכות בשר בחלב שמעיקר הדין מותר לאכול עם גוי בשולחן אחד כיון ששונאים זה את זה (למעט במקרים מסוימים כגון חמץ בפסח בגלל החומרא של חמץ החמירו ..
האם מותר לבקש מהמלאכים ברכה?
לאחר שבא אדם לביתו מבית-הכנסת בליל שבת, נוהגים לפתוח ב"שלום עליכם מלאכי השלום.." בואכם לשלום.. ברכוני לשלום..בשבתכם.. צאתכם לשלום...  אבל היו חכמים שהתנגדו לקטע "ברכוני לשלום " משום שאין לבקש מהמלאכים ברכה, כי אין להם כח כלל, והכל אצלם בהכרח, ולא בבחירה. (הגר"א, ר"י עמדין), אמנם בעל "אור שמח" כתב ליישב המנהג, שאכן המלאכים הם בני בחירה בבואם לעולם הזה - ורק היותם בשמים - [כשהם נמצאים בגילוי השכינה במרומים] - מתבטלת בחירתם מהדר גאונו של הקב"ה (וכ"כ הרמח"ל). ולכן שייך לבקש מהם ברכה כי הם מלווים אותנו כאן בעולם הזה.. מפרשתינו אנו רואים ראיה לשני הצדדים החולקים.  מצד אחד- יעקב דורש מהמלאך (שרו של עשו) ברכה- "לא אשלחך כי אם ברכני" [אם כן, שייך לומר "ברכוני.."]  ואילו המלאך עונה לו "למה זה תשאל לשמי" והסביר הרמב"ן – שהמלאך אומר ליעקב- שאין לך תועלת בידיעת שמי, כי היכולת רק בידי ה', "ואם תקראני לא אענך וגם מצרתך לא אושיעך" [ אם כן לא לבקש "ברכוני.."]  אבל בסופו של דבר, המלאך כן השאיר ברכה – "לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל": ובעל "מנחת אשר" סיכם- שכל האיסור לפנות אל למלאכים קיים כאשר בכוונתו לעובדם, אבל לפנות אליהם בבקשה לברכה- מותר.
מהלכות חנוכה - זמן ההדלקת נרות חנוכה
מהו זמן הדלקת נרות חנוכה? יש כמה וכמה שיטות ונמנה את העיקריות שבהם.
 לדעת מרן השו"ע הזמן הוא בצאת הכוכבים. וז"ל השו"ע (סי' תרע"ב סעי' א'): "אין מדליקין נר חנוכה קודם שתשקע החמה, אלא עם סוף שקיעתה, לא מאחרים ולא מקדימים". והסבירו שהכוונה "סוף שקיעתה" זהו צאת הכוכבים. או במלים אחרות בערך בשעה 17:00.
אולם יש נוהגים להדליק עם שקיעת החמה, שהשמש נכסית מעינינו.  כשיטת הרמב"ם והגר"א . דהיינו: בערך 17:40 אם עבר זמן ההדלקה - לדעת הרמב"ם אין להדליק אחר חצי שעה. לעומתו הגר"א סובר שידליק בלי ברכה. וכתב בעל ה"בן איש חי", אם הגיע לביתו בשעה מאוחרת ואחד מבני הבית ער - ידליק  בברכה (בא"ח וישב אות ז'), וכן נוהגים גם האשכנזים וגם הספרדים , ולא אומרים ספק ברכות להקל .אמנם  עדיף שימנה אחד מבני הבית להדליק בזמן.
בערב שבת שמדליקין קודם נר חנוכה ואח"כ נר שבת – ידליק נר חנוכה סמוך לכניסת השבת ותיכף ומיד תדליק האשה נר שבת. על כל פנים לא להקדים את הדלקת נר חנוכה לפני פלג המנחה. אלא משעה 16:00 ואילך. ויניח שמן שידלוק עד אחרי חצי שעה מצאת הכוכבים. [ דהיינו שישים שמן שידלק כשעה וחצי לפחות. יש מהדרין יותר ושמים שמן שיספיק גם בעת שאוכלים ויהיה יותר פרסומי ניסא.]
מהלכות שבת
שאלה לרב: האם מותר בשבת לחמם סופגניה על הפלטה? האם חוששים לבישול הריבה או השוקולד שבתוכה?
תשובה: באופן עקרוני מותר לחמם סופגניה על הפלטה ורצוי לא ישירות על הפלטה אלא על גבי סיר . אבל אם מילאו  את הסופגניה במילוי שאינו מבושל, אין לחמם את הסופגניה על הפלטה כי נחשב מבשל ממש בשבת. ולכן כיום שיש כאלו שמערבבים מים [ובדרך כלל אלו מים לא מבושלים] עם הריבה ואח"כ מזריקים את הריבה הנוזלית לתוך הסופגניה  – סופגניות כאלו אסור לחמם על הפלטה בשבת. הסבר הדברים: הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל (שלמי מועד עמוד רמ"ה) והרב עובדיה יוסף זצ"ל (חזו"ע חנוכה עמוד יט) כתבו  שלסופגניה יש דין דבר יבש, ואף על פי שמילאו בה ריבה שהיא דבר נוזלי, מכיון שהרוב בסופגניה הוא יבש ועוד שמדובר בריבה מבושלת, מותר לחמם אותה על הפלטה. אבל אם מילאו בסופגניה מילוי שאינו מבושל, או ערבבו מים עם הריבה והמים אינם מבושלים אין לחממה על הפלטה בשבת, כיון שנמצא שמבשל את המים בשבת. אמנם יש כאן שאלה נוספת : האם אין כאן אפיה אחר בישול שאסורה בשבת לאשכנזים ולחלק מהספרדים ההולכים לפי פסקי הבא"ח? והתשובה: אכן, לפי שיטת "היראים" האוסר אפיה או צליה אחר בישול יש לכאורה בזה בעיה של אפיה אחר בישול כיון שהסופגניות טוגנו בשמן עמוק ועתה שמים אותם על הפלטה בלי נוזלים וזה כמו אפיה או צליה אחר בישול. ומשום חומרת השבת יש מקום להחמיר כשיטתו ולא להניח על הפלטה ישירות. אולם אם מניחים את הסופגניות מעל הסירים שעל הפלטה לפרק זמן קצר כך שרק יתחממו מעט ולא יגיעו ליד סולדת בו [=45 מעלות] , אפשר להקל גם למחמירים הנ"ל.
תן חיוך !!
1."שכם בן חמור"
לפי מה שכתוב בפרשה על שכם בן חמור, מסתבר שכבר בימי קדם היו לא מעט אנשים שחיים על פי בינה מלאכותית של בעלי חיים!!
2."ויחץ את העם לשני מחנות"
- שר האנרגיה: יש לי רעיון איך לחסוך 50% אנרגיה: בשעת מחיאת כפיים למחות רק עם יד אחת. השנייה תמחא ממילא. או לחצות את הקהל לשניים וכל פעם חלק אחר ימחא כפיים..
3. "ויירא וייצר לו"
-על כל מדינה ששוקלת להצטרף ל"הסכמי אברהם" יש שתי מדינות שמצטרפות ל"הסכמי עשו" ...