פרשת ויצא

 
מאין יבוא עזרי
יעקב אבינו מגיע אל לבן הארמי, ומבקש לשאת לאשה ודווקא את רחל, זו שפגש ליד הבאר והוא מברר את מקחו באר היטב- "ברחל בתך הקטנה" - תמורת שבע שנות עבודה, לבן מסכים ומדבר במעורפל כיאה לרמאי "טוב תתי אותה לך - מתתי אותה לאיש אחר.." אך ברגע האחרון, מחליף  – ונותן לו את לאה, וכדי לזכות גם ברחל נאלץ יעקב לעבוד עוד שבע שנים נוספות.. ואז  כשנולד יוסף, הוא מתכונן לנסוע בחזרה אל ארץ ישראל, אלא שחמיו, לבן הארמי, משדל אותו לשהות אצלו עוד  שנים נוספות תמורת משכורת "הוגנת" ויעקב מסכים [לא נקב במספר שנים.. ואולי כוונתו עד אין קץ..]. אך לבן הרמאי מחליף את משכורתו עשרת מונים(=מאה פעמים !! עיין רש"י) במשך שש שנים, פעם אמר ששכרו יהיו העקודים -  ופעם נקודים - ופעם ברודים.. וחוזר חלילה.. אדם אחר היה משתגע או בורח ובוודאי לא ממשיך לעבוד בנאמנות יומם ולילה כדי לשמור על צאן מעבידו שמהתל בו.. אבל יעקב מעיד על נאמנותו - "הייתי ביום אכלני חורב - וקרח בלילה" אפילו טריפה אחת לא הייתה בעדר לבן ששמרתי.. [חז"ל אומרים שאפילו חלק מהצאן שהיו אמורות למות מוות טבעי יעקב התפלל שלא ימותו..] זוהי "צדקת איש תם"!!
על כל פנים כיצד יעקב "יעשה לביתו" וישרוד בטירוף המערכות  והחלפת התנאים התכופים של לבן המלובן?.. לכן באמת יעקב לא שוקט על שמריו שהרי הכתוב  אומר: "לא יחרוך רמייה צידו" [משלי יב, כז]– פירוש: - אין להסתכל ולעמוד מן הצד ולראות, כיצד הרמאי צד את צידו בשקט, ואפילו חורך את טרפו וצולהו להנאתו על האש, זהו חטא ופשע! מידת הצדק היא להתקומם ולעשות דין לעצמו, יש ביטוי בגמרא על אדם שחוטף את שלו מיד רעהו..  "אין חטפי-ודידי חטפי (=כן, אני חוטף, אבל את  שלי אני חוטף!) " [בבא בתרא לג:] ואז מגיע "התרגיל" המפורסם של יעקב האוחז במקל "הפצלות", כדי להחזיר את מידת הצדק למקומה . הוא לוקח "מקל ליבנה לח ולוז וערמון, ויפצל בהן פצלות לבנות" וכשהצאן שותות ורואות את המקל המשונה הזה, הן יולדות  אח"כ עקודים נקודים וברודים, כפי רצונו של יעקב ותנאיו של לבן..
לא מציע לאף רועה צאן לנסות את "המקל לבנה לח ולוז וערמון" כדי לגוון את צאנו בעקודים נקודים וברודים כי הוא ינחל אכזבה מרה. כי באמת כל  "התרגיל" הזה עם המקל המפוצל היה "כיסוי" טבעי - לנס גדול ונסתר שאירע ליעקב אבינו, וכך מעיד יעקב בסוף המסע כשלבן רדף אחריו..  "לולי א-לוקי אבי בעזרי - כי עתה ריקם שלחתני" אלא, שמכל מקום אבותינו היו משתדלים לקרב את הנס כמה שאפשר ו"לכסות" אותו כאילו נוצר בדרך טבעית.. ואכן, גם הטבע עצמו לכשנתבונן בו, הוא נס אחד גדול! [עיין רמב"ן סוף פ' בא]
הנצי"ב מוולוז'ין- בעל "העמק דבר" ( בראשית ל,מ) קורא לזה "השגחה פרטית". "וראוי לדעת, שאף על גב, שעשה יעקב  פעולה נמרצת (במקל הלבנה..) מכל מקום, בלי השגחה פרטית, לא היה מקום שיוליד כל כך כפי התנאי-אלא העיקר - היה ההשגחה, בצירוף איזה פעולה-כדרך נס נסתר"! גם רבינו יוסף חיים מבגדד (הבן איש חי) כותב, כי יעקב אבינו ע"ה ראה ברוח הקודש, שילדו הצאן עקודים נקודים וטלואים, כאשר היה באמת אחר-כך, וזה מוכרח להיות ע"י נס לכך עשה המקלות כדי שיהיה הנס קרוב לטבע, שאין רצונו של יעקב ליהנות ממעשה ניסים!(וכבר קדמם, רבינו בחיי בפירושו, שכתב, שכל עניין המקל היה אחרי התגלות המלאך בחלום הלילה, שבו הבטיח לו שה' יעשה לו נס, בריבוי הצאן).
 דרך אגב גם הגשם - [שברוך ה' ירד השבוע בליווי קולות וברקים וענן כבד ...] - שנראה לנו כל-כך טבעי הוא בעצם נס נסתר, האדים העולים מהאוקינוס  המלוח נהפכים לענני גשם ובהם מים מתוקים. הרוח נושאת אותם אלינו ואז - ברקים ורעמים וגשם ניתך ארצה להשקות את כל השדות ולמלאת את כל המאגרים, כולל  את .. הכנרת ,שכל סנטימטר שם מעלה את מפלס מצב-הרוח הלאומי [ואולי עם התגברות הגשם יפסיקו גם להזרים אליו מים מותפלים מעין "הנשמה מלאכותית"...]  ...
לא לחינם, קראו חז"ל לסדר זרעים - "אמונות" - שמאמין  בא-ל  חי וזורע (תלמוד ירושלמי) שכל עניין הזרעים הנובטים מהאדמה, הכל תלוי באמונה שה' הוא הפועל דרך הטבע ונותן שפע וברכה לארץ ולדרים עליה, ובעזרת הגשם ששולח ממרום הזרעים נובטים ויש לבריות במה להחיות את נפשם.
את האמונה הגדולה הזאת, שגם הגשם  הוא נס נסתר אף על פי שהוא עטוף במלבושי הטבע,  אנו למדים מיעקב אבינו, שגם עושה פעולותיו בדרכי הטבע כפיצול המקלות בשקתות המים, אך יודע הוא, שהכל נס מאת ה'!!
חז"ל במדרש גילו לנו, שיעקב היה קורא תהילים בשמרו את צאן לבן [נכון שספר תהלים עדיין לא נכתב, אך הפסוקים והמזמורים  היו כבר אז כתורה שבעל פה לבעלי רוח הקודש כיעקב אבינו ]   והיה אומר: "שיר למעלות, אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי, עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ"  כי הכל בא ע"י עזרת ה' – "עזרי  מעם  ה',  עושה שמים וארץ" – וכשאנו מברכים על הלחם אנו אומרים המוציא לחם מן הארץ.. נכון שיש זריעה וחרישה קצירה דישה ברירה טחינה ואפיה.. אבל אנו "מדלגים" בברכה על כל השלבים כדי לייחס הכל לה' יתברך "המוציא לחם מן הארץ"!! וזה מה שביקש יעקב מאת ה', לפני שיצא  חרנה- "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש" – נס המלובש בדרכי הטבע!   וכשנגביר את האמונה הזאת בקירבנו,  גם "השמיים" יתמלאו "אמונה" ויתנו גשמיהם בעיתם בנחת ובברכה שהרי "אמונות" זה סדר זרעים שמאמין בא-ל חי וזורע!!
שבת שלום!!
לכל ילדי "בני עקיבא" היקרים!
לקראת שבת ארגון בסימן "אני עוד חי" [=עוד אבינו חי! עם ישראל חי!]

יַד אַחִים לָכֶם שְׁלוּחָה, הַנֹּעַר הֶחָבִיב
עַל דִּגְלֵנוּ כֻּלְּכֶם, חֲנוּ מִסָּבִיב
יַזְהִיר לָכֶם כּוֹכַב תּוֹרָה
דַּרְכְּכֶם סוּגָה בָּעֲבוֹדָה
בְּלֵב אַמִּיץ וּבְעֶזְרַת ה´, עָלֹה נַעֲלֶה!
קָדִימָה בְּנֵי-עֲקִיבָא, הֵידָד בַּמַּעֲלֶה!
 
מוֹלֶדֶת זוֹ, אֶרֶץ אָבוֹת, אַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה
מִידֵי אַבִּיר-יַעֲקֹב לָנוּ מוֹרָשָׁה
רָאשֵׁינוּ בְּעִמְקֵי תּוֹרָתָהּ
כַּפֵּינוּ בְּרִגְבֵי אַדְמָתָהּ
בְּלֵב אַמִּיץ וּבְעֶזְרַת ה´, עָלֹה נַעֲלֶה!
קָדִימָה בְּנֵי-עֲקִיבָא, הֵידָד בַּמַּעֲלֶה!
שבת פרשת "ויצא" [ט' כסלו]
1.מהי ההפטרה? למנהג אשכנז: מפטירים בהושע יב,יג "ויברח יעקב שדה ארם" עד סוף הספר. כדי לסיים בטוב יש המוסיפים יואל ב, כו-כז: "ואכלתם"... "ולא יבושו עמי לעולם".
למנהג ספרד ותימן: מפטירים "ועמי תלואים" עד "ובנביא נשמר".[ בהושע יא].
2.מי שעדיין לא בירך ברכת הלבנה – יברך במוצאי שבת.// סוף זמן ברכת הלבנה – יום חמישי בערב. [כל הלילה]
3. יום ג', י"ב בכסלו. המסופק אם הזכיר "טל ומטר" בשמונה עשרה אינו חוזר, שכבר אמרו 90 פעמים.
4. בחו"ל מתחילים לומר "ותן טל ומטר" ביום חמישי בערב החל מערבית.
חידה לפרשה
מי מבניו של יעקב, שלידתו מתוארת בפרשתנו, אינו נקרא בשם על ידי אמו?
חידון התנ"ך
בפרשתנו רחל גונבת את התרפים מאביה, לבן. היכן עוד מסופר בתנ"ך על אישה שהתעסקה עם תרפים?
*[פתרון אחרי פרפראות]
פרפראות לפרשה
1."והאבן הזאת אשר שמתי מצבה"... [כח:יח]
מבואר בחז"ל שכל האבנים רבו עלי יניח הצדיק את ראשו, ונהפכו לאבן אחת. הטעם שלא נהפכו לכרית נוחה יש לתרץ שממריבה לא יכול לצאת דבר טוב...
מסופר שפעם הגיע לרבי יוסף חיים זוננפלד המושל הטורקי, המושל היה שמן מאוד והוא התיישב על הכיסא מרשת שהכין לו הגאון רבי יוסף חיים, הכסא לא עמד בעומס ונקרע והמושל נפל היישר לתחתית הרצפה והמבוכה הייתה גדולה. אמר הרב בבדיחות הדעת תראה כמה החורים אהבו אותך.. כתוב אצל יעקב אבינו שכל האבנים רבו על מי יניח הצדיק את ראשו, עד שנהפכו לאבן אחת. אותו הדבר כאן כל החורים רבו ביניהם עלי יניח המושל את גופו, עד שנהפכו לחור אחד גדול...
2. "ותזרח עליו השמש.."
ערב אחד נקשה שכנה בדלת של משפחת כהן. נכנסה והציגה את בקשתה, 'המשפחה שלנו גדלה, ויש צורך להרחיב את הדירה. שרטטנוּ תוכניות בנייה, ואנו זקוקים לאישור השכנים כמקובל. אנו נרחיב בצד מזרח, זה בהחלט יחסום לכם את השמש מחלון הסלון. ועדיין, אני מבקשת שתבדקו אם תוכלו להסכים לחתום לנו…" בשעת לילה מאוחרת החלה התייעצות בין בני הזוג כהן, "אין ספק שמרפסת השמש בסלון תהפוך למרפסת ה אין שמש, והסלון יוּחשךְ משמעותית, מצד שני, יש לנו הזדמנות לוותר, ויתור איכותי ואצילי, ויתור אמיתי מהלב. אז נכון שזה יחשיך לנו את הבית, אך אולי כדאי יותר שהנשמה תאיר מוויתור זךְ וטהור לשכנים?" והחליטו לחתום על בניית המרפסת.  בהתחלה היה קשה. הסלון שהיה מואר באור טבעי הוצרך לתאורת חשמל בכל שעות היום. אך כשנזכרו בכך שרווח לשכנים, וביתם התרחב הם שמחו על המחווה שעשו...לאחר תקופה קצרה, ועקב שינויים שונים הוצרכה משפחת כהן למכור את ביתה ולעבור לעיר אחרת. בני הזוג קיוו כי בעיית העדר השמש בדירה תוזיל במעט את מחירה...  לאחר ימים מספר התקשרה אישה וביקשה לראות את הדירה, כשהיא מדגישה שהיא רוצה לבוא בשעה שהשמש בראש הרקיע. למחרת, בשעת בוקר הופיעה האישה המתעניינת. היא נכנסה לבית, בחנה את כל פרטיו והחלה לבחון את ענין השמש. הסתכלה בסלון, בדקה את המרפסת, ועיניה הפיקו קורת רוח. "סגרנו!" אמרה האישה, בלי להתמקח על המחיר, בלי לדון בהסדרי התשלום. "האמת, שבוודאי הייתי שמחה להתווכח על המחיר, לחסוך לי כמה עשרות אלפי שקלים. אלא שאין לי ברירה אני סובלת ממחלה נדירה, וחשיפה לאור שמש מסכנת את חיי. ראיתי הרבה דירות, אך בכל אחת מהן יש שטח חשוף לשמש, וזה מסוכן עבורי. עד שראיתי את הדירה שלכם, ואינני יכולה לוותר על ההזדמנות לקנות את דירת חלומותיי, דירה מקסימה שאין בה שמש!", אמרה, ולא הוסיפה מילה…בני הזוג כהן נותרו המומים, לא רק שלא הפסידו מהוויתור, לא רק שמחיר הדירה לא ירד, אלא אפילו עלה, אותה " שמש" שוויתרו עליה בגבורה הפכה לגורם המשמעותי במכירת הדירה.
פתרון לחידה מהפרשה
לוי [עיין רש"י]
פתרון לחידת התנ"ך
מיכל הניחה תרפים במיטת דוד כדי לעזור לו להימלט מאביה (שמואל א, יט יג)
ברכת ברקים ורעמים
הקדמה:
ידוע היום שהברק והרעם נוצרים באותה שנייה. אלא  שלקול הרעם לוקח יותר זמן להגיע לאוזן מאשר מראה הברק.. כי מהירות הקול איטית ממהירות האור. [מהירות האור בערך 300,000 קילומטרים בשנייה וזה נתון קבוע.  ואילו מהירות הקול אינה קבועה  - אלא תלויה בגורמים שונים כמו צפיפות התווך הטמפרטורה והלחץ. על כל פנים מהירות הקול באוויר בגובה פני הים בטמפרטורה של כ 21 מעלות צלסיוס היא כ 340 מטר בשנייה בקירוב]. מכל מקום הברכה היא על ההתרשמות שלנו מהבריאה. ולא משנה לנו לעניין הברכה שהכל נוצר ברגע אחד.. העיקר כיצד האדם מתפעל ומתרשם ממעשי ה'. והברקים והרעמים באים בדרך כלל לחושינו בזה אחר זה. לכן..
1.הרואה הבזק של ברק צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". [לדעת שו"ת ציץ אליעזר אפילו שרואה רק הבזק אור ולא רואה ממש את הברק]
2.צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך אלא בסמוך לראייה או לשמיעה כשיעור זמן אמירת "שלום עליך רבי" לראיית הברקים והרעמים, ואם עבר זמן כשיעור זה, לא "פיספס".. אלא ימתין לברק או לרעם אחרים.
3. האם ברכה זו נאמרת בשם ומלכות? נחלקו רבותינו הראשונים, האם יש לברך את ברכות הברקים והרעמים "בשם ומלכות" (כלומר, עם הזכרת המילים ה' אלהינו מלך העולם), שדעת רבינו הראב"ד, שאין לברך ברכות אלו בשם ומלכות, אלא יש לברך "ברוך שכוחו וגבורתו מלא עולם".[וכן פסק הבן איש חי]
אולם לדעת רוב רבותינו הראשונים, יש לברך ברכות אלו בשם ומלכות כדין כל הברכות, ודחו את דברי הראב"ד מן ההלכה, וכמו שאמרו במסכת ברכות (דף מ:) שכל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה נחשבת לברכה, וכדבריהם פסק מרן רבינו יוסף קארו בשולחן ערוך, שיש לברך ברכות אלו בשם ומלכות, כלומר בהזכרת שם ה' ואלוקינו כפי שאנו נוהגים בכל ברכה שאנו מברכים. [אלא צריך שישים לב אם הרעש זה באמת רעם או אולי רעש של מטוס וכדומה...]
4.אם שמע רעם ולא ראה ברק, יברך שכוחו וגבורתו מלא עולם. אם הברקים קרובים כל כך עד שומעים רעמים יחד עם הברקים יברך רק ברכה אחת איזה שירצה. שכוחו וגבורתו מלא עולם או עושה מעשה בראשית.
5.יש נוהגים לעמוד בעת הברכה, אבל אין זו חובה..
6. אפילו בין הפרקים של קריאת שמע יכול לברך, כיון שהיא מצוה עוברת, וכל שכן בחזרת הש"ץ שניתן לברך. אדם ששומע רעמים באמצע שנתו ועדיין לא נטל ידיו ינקה ידיו בסדין וכדומה ויברך.
7.ברכות אלו מברכים רק פעם אחת ביום, אלא אם כן קורה דבר חריג, והשמים מתבהרים לגמרי במשך היום וחוזרים העננים והברקים. (ונוהגים שלא לברך יותר מפעם אחת). אדם שבירך בלילה ולמחרת היו שוב ברקים ורעמים מברך שוב.
8. אמרו חכמים שהרעמים נועדו לפשט עקמומיות שבלב [ברכות נט.]  לכן הבה נתפלל שיהיה לנו חורף בריא, נעים ולא מחריד..
דין השמנים והפתילות לחנוכה
1. כל סוגי השמנים , וכל סוגי הפתילות כשרים לחנוכה. אבל  מצוה מן המובחר- להדליק בשמן זית (צלול, וגם נעשה בו הנס במקדש)
2. אם אין שמן זית- מצוה להדליק בשמנים שאורם זך ונקי, אבל גם נרות משעווה או פרפין כשרים להדלקה אע"פ שמצווה יותר בשמן. המדליקים בשמן- מצוה מן המובחר- שידליקו בפתילות מצמר גפן או חוטי פשתן. (ויש מי שאומר- שבדורנו, אף שאר הפתילות הינן מובחרות) אין חובה להחליף כל לילה את הפתילות ומכל מקום יש נוהגים לקחת פתילות חדשות כל לילה, זכר למנורה במקדש, וכן מותר להשתמש בשמן שנותר מהלילה הקודם.
3.אם אין לו שמן זית, אלא מעט, יכול להדליק את נר החיוב לבדו משמן זית, ונרות ההידור משמן רגיל. השמש יהיה שונה משאר הנרות, או שיהיה מוגבה מהם כדי שיהא ניכר שאינו מנרות המצוה. עדיף להימנע מלהדליק בשמן שהונח תחת המיטה וישנו עליה.
4. אין להדליק נרות חנוכה משמן שנעשה מפירות ערלה, ולא משמן משנה שביעית.
5. יש להימנע מלהדליק בנרות של גז, כיוון שאין להם פתילה. ואין יוצאים ידי חובה בהדלקת נר חשמלי ( ובכל מקרה לא יברך על נר חשמלי)
6.מצוה להדליק נרות חנוכה ולפרסם הנס גם במקום ציבורי בזמן צאת הכוכבים, וכן בעל חנות הנמצא בחנותו בזמן זה ( של צאת הכוכבים: 17:00) כדי לפרסם את הנס, וידליק בלי ברכה (אלא אם כן מתפללים במקום תפילת ערבית, שאז יש לזה דין בית-כנסת לשעה קלה. ומברכים על ההדלקה.)
תן חיוך !!
1. "הגידה לי מה משכורתך?"[מן הפרשה]
פועל: אצלי הבוס כמו ירח. כל החודש מסתכל עלי- ובסוף החודש הוא נעלם..
2. "ויאסוף לבן את אנשי מקומו ויעש משתה"
רב יענקל'ה גלינסקי פעם הגיע לאולמי וגשל לחתונה ודרש בחתונה ואמר שיש אולמות  שהעוף שמוגש כבר רקד בשלושה חתונות.. לפני שבועיים התרנגול הזה רקד בחתונה אחרת, ועכשיו הוא נמצא בחתונה כאן ואחר כך הוא רוקד שבועיים בתוך הבטן....
3. "גנובתי יום וגנובתי לילה"
הלכה: "גזל ואינו יודע ממי, יעשה צורכי רבים"[ביצה כט.]  ומה יעשה אדם שגזל שינה ואינו יודע ממי גזל, כיצד יחזיר שינה לרבים? - ידרוש בליל שבת!..
4. "והנה מלאכים עולים ויורדים"..
אם תסתכל על הראשים בשעת הדרשה, נדמה לך שיש פה מעלית של שבת, יורד קומה – ועוד קומה – ובסוף עולה הכל ביחד...
5. "השקו הצאן ולכו רעו"
תזכורת לנהגים בחורף: לא חייבים להעיף ממש את כל המים מהכביש על הולכי הרגל, אפשר להשאיר קצת מים בכביש..
6. "ויפצל בהן פצלות לבנות"
אני לא מבין מה הבעיה שאמריקה תמכור לסעודיה מטוסי אף- 35 , הרי גם ישראל מכרה לחיזבאללה ביפרים..
7." ויפגע במקום.. ויחלום.."
אחד התפלל והבטיח הבטחות רבות לרבונו של עולם. לבסוף כשפסע לאחוריו שמע בת קול מאחורי הפרגוד: "באשראי או במזומן"?..
8. לסיום  חידה: בדרך כלל יש קמטים ואחר כך בא הגיהוץ.. מתי מצאנו שמגהצים ואחר כך באים הקמטים? 
- כשמגהצים עם האשראי..