פרשת וירא

 
 
מבית אברהם אבינו – לביתו של לוט.. / המאמר לע"נ עזרא קחטה ז"ל
שניים מתוך שלושה המלאכים שבאו לבקר את אברהם ולבשרו בשורות טובות על רפואה והולדת הבן, המשיכו בדרכם אל סדום ועמורה. הם "משקיפים" על סדום  אבל ההשקפה הזו אינה מבשרת טובות. המעבר החד מביתו הפתוח לרווחה של אברהם אבינו איש החסד לאהלי הרשעים הללו אשר יד אביון ועני לא החזיקו, הייתה "קשה" אפילו למלאכים השמיימיים והם נאלצו לעבור את החוויה שסובלים אורחים בלתי קרואים שמזדמנים לסדום ועמורה. הבית כולו מוקף אנשים סדומיים שמאיימים לפרוץ לביתו של לוט  ולעשות שפטים באורחים רמי המעלה.. אם זה היה תלוי בסדומיים - כבר מזמן היו מושיבים את האורחים הללו על מיטות סדום המפורסמות לשמצה, ששום אורח לא קם ממנה עוד. מטות אלו היו בנויות לפי מידת ארכם של האורחים. אם האורח העני שנקלע לשם היה נמוך קומה, הרי מיד היו משכיבים אותו על מיטה ארוכה כפליים ממידתו וכדי להתאים את ארכו לאורך המיטה כדי שיהיה "נוח" לו, היו מושכים מכאן ומכאן עד שהיו מפרקים את כל אבריו. ואם היה גבה קומה היו מארגנים לו מיטה קצרה וגם פה היו מתאימים את מידותיו למידות המיטה, אבל לשם שינוי היו מביאים משור ליישר קו...
 אם היו מספרים לך שזו המא'פיה ואנשי עולם התחתון של סדום,  לא היית מתפלא, שהרי מידה זו של רוע ואכזריות נמצאת לצערינו בהרבה מקומות של פשע מאורגן [וכיום זה "מאורגן" כל כך עם לבנות חבלה ונשק חם לרוב...]  אבל כאן היה הכול בשם החוק!! הכול כתוב בספר החוקים של אנשי סדום ועמורה -והמטרה אחת – שלא יעזו להתקרב ולחמוד את ארצם הפוריה...
גם לוט שבא בחברתם לקח לו כמה שנים להשתלם בחוקי סדום הללו עד שיום אחד כנראה קיבל תואר דוקטור למשפטים והתמנה לשופט בסדום, והנה דווקא באותו יום הייתה הגזירה על ערי סדום להיהפך כאילו לומר אם "הצדיק" היחידי בסדום נתמנה  ל"שופט" שם - אז גם בשמיים כבר נגמרה הסבלנות... [היה פעם מי שאמר בבדיחותא שעד עתה היה אפשר לשחד את השופטים באיזה בקשיש שלא יפעילו את מלוא חומרת הדין אבל עתה משנבחר לוט "הישר" גם את זה אין -ומיד נחתם דינם לכלותם] 
נתאר לעצמינו מה עשה לוט כשהגיעו המלאכים ועמדה לפניו ההתלבטות מה לעשות עתה?  האם לעבור על החוק הסדומי שאוסר בחומרה רבה לארח מישהו? האם בכל זאת להסתכן לעבור על החוק ולארח אותם? 
לוט 'השופט הטרי' עיין במסמכיו ומצא פתרון דיפלומטי.. הנה לא רשום בחוקי סדום  כיצד לדון אורחים שהם גם "מלאכים" ואולי כן מותר לארח אנשים שלא אוכלים?... ולכן על זה היה לו ויכוח עם אנשי סדום שהקיפו את ביתו כיוון שכאן יש לו פתח חוקי להצלתם!!   אבל לא!  אנשי סדום צועקים אליו: "תנה את "האנשים" אשר באו אליך הלילה.." – גם על מלאכים חוקי ה"אנשים" חלים עליהם! צריך לנהוג בהם ככל אורח בלתי קרוא!!
הדפיקות בדלת גברו ועוד מעט שוברים את הדלת... באותה שעה עלה רעיון נוסף ומחליא בראשו של לוט... אולי.. אולי..  ניתן "למצוא פתח" הצלה נוסף... כיון שלוט שהשתקע בסדום היטב, יודע את "המחירים" בסדום, מציע את בנותיו בתמורה... אך גם זה לא עוזר, ואנשי סדום צועקים: חוק זה חוק – ומחוק לא עושים צחוק!!
הירגעו!! –טוען לוט -  אלו מלאכים שבאו היישר מביתו של אברהם אבינו!! הם באו לחפש לכם זכויות אולי תישרדו אתם ובתיכם! 
אדרבה - צועקים אנשי סדום כאחוזי טירוף  - אם אלו מלאכי "חסד" של אברהם  הם מסוכנים מאד - צריך להפעיל עליהם  את החוק במלוא החומרה!! צריכים להילחם באנשים הללו כאילו היו מתלמידיו של אברהם העברי... וכשהאזניים סתומות וגם העיניים עיוורות - נשאר רק הפה פתוח וצעקות אימים ניסרו את חלל האויר: פושע מלחמה! יהודון אחד!  צריך לקיים את החוקים של סדום במלואם, תנה לנו את האנשים ונדעה אותם!!
 הם רק שכחו, שזה לא מכבר, גם הם "לפי החוק" היו אמורים להיות עבדי אברהם אבינו וכל אדמותיהם שייכים לצאצאי אברהם שהרי אברהם הוא שהצילם מאמרפל [=נמרוד] וחבריו ופדה אותם מעבדות לחירות – כך קראנו בפרשה הקודמת.. אברהם אבינו החזיר להם אפילו את רכושם ואדמתם – אז עכשיו יש להם עוד מצח להרים ראש ולטעון שלוט בן אחי אברהם ממציא חוקים? אבל לך תשכנע את האנשים הללו שלא יכולים למצוא את "הפתח" – "וילאו למצוא הפתח" אין להם שום פתח של אחיזה בארץ השייכת לצאצאי אברהם אבינו! מסתבר שלא רק המיטה הייתה קצרה שם, אלא עוד משהו נוסף היה "קצר"  -השכל בקדקוד מוחם  ואי הכרת טובה למי שהצילם!
כל מה שקרה בסדום אומר הרמב"ן הוא מסר ברור לעם ישראל במיוחד שארץ זו של "ככר הירדן" היא חלק מארץ ישראל, ראו מה היה סופם של אלו שהתאכזרו כלפי האורחים אפילו אם הם שליחים מגבוה..  לא ללכת בדרכם של אלו שלא ידעו "למצוא" את הפתח ולהשתחרר מהחוקים הלא טובים שיצרו בפרט  אחרי כל הפרשיות המתגלות כעת, אם זה שדה תימן ועוד דברים שפגעו בחיילי צה"ל ובמאמץ ההסברתי שלנו מול אומות העולם בעיצומה של המלחמה.  עלינו לנצל את האוירה שדורשת תיקון מהיסוד ולקדם במדינת ישראל חוקים טובים על פי מסורת ישראל , חוקים של חסד, של צניעות ונישואין כדת משה וישראל, של כשרות טובה ומהודרת, של התיישבות בכל רחבי ארץ ישראל והכי חשוב – שינוי בנאמנות למדינת ישראל ולמאבקה בטרור! שינוי בגישה מול כל אלו שרוצים להחריב את מדינת ישראל! ברוך ה' עם ישראל חי! וילדי אברהם העברי ממשיכים את דרכו מול כל נסיונות ואתגרי החיים!! חזקו ואמצו!!
חידה לפרשה
היכן מוזכרת בפרשתנו "חמאה"? ובאיזה הקשר מוזכרת חמאה בנביאים?
פרפראות לפרשה
"ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק"
 והתחבטו רבותינו על מה היה המשתה? על ברית המילה? על שנגמל מיניקה בגיל שנתיים? אולי בר מצוה?
להלן פירוש מחודש: זו הייתה סעודת ברית מילה בתום שנתיים . [שפתי חכמים בשם מהרש"ל] אמנם ברית המילה הייתה בזמן - ביום השמיני להולדת יצחק - אך הסעודה הייתה רק אחרי שנתיים!! ולמה?
מחדש החתם סופר:
אברהם לא עשה את סעודת הברית של יצחק בזמנה, ביום השמיני. כי על המילה נאמר "כי עליך הורגנו כל היום" כי  'מילה' היא דבר מסוכן והקב"ה מציל את עמו ישראל '. יצחק היה הראשון בעולם שנימול לשמונה, אמר אברהם : 'אם אעשה סעודה ביום השמיני, יאמרו אומות העולם שאני זקן אכזר ושמח בהריגת בנו...' לכן המתין עד "יום הגמל", ואז עשה סעודה. כלומר: סעודת המילה הייתה ביום כ"ד חודש. [חתם סופר]
עוד חידש החתם סופר: שאברהם אבינו היה עושה סעודת מצוה ליצחק מדי שנה ביום הברית שלו , כדרך המלכים שעושים חגיגה גדולה ביום הולדתם! היה זה יום "אסרו חג " של פסח - "ביום הגמל את יצחק". והצטרפו שתי שמחות באותו יום : יום ברית המילה של יצחק וגם היום שבו נגמל מחלב אמו , כי יצחק נגמל בכ"ד חודש ושבוע . ולמה איחרה שרה לגמול אותו בשבוע?  כי שרה לא רצתה לגמול את יצחק בפסח , כדי שלא יצטרכו להאכילו ולהשקותו חמץ בפסח ...
שבת פרשת וירא ( יז' מרחשון)
ההפטרה-"ואשה אחת מבני הנביאים" (מלכים ב' / ד,א)הספרדים מסיימים- "ותאמר שלום". הכל יהיה בסדר באמונה תמימה..  אבל האשכנזים והתימנים לא מוותרים ורוצים לדעת את סוף הסיפור... לכן ממשיכים עד "ותשא את בנה ותצא".[הדברים נאמרו כמובן בקצת הומור]
פינת ההלכה -כוס של ברכה
"ויאמרו אליו איה שרה אשתך.." אמר רבי יוסי בר' חנינא (יודעין היו מלאכי השרת, שרה אמנו היכן היתה) (אלא שאלו) כדי לשגר לה כוס של ברכה!
כוס של ברכת המזון נקרא- "כוס של ברכה", ומי שנוהג לברך על כוס של ברכת המזון-" משגרו לאשתו שתשתה ממנו (אפילו לא אכלה עמהם)  שעל ידי כוס של ברכה- מתברכת האישה ואם האורח מברך - יתן גם לבעל הבית-שגם בעל הבית יתברך.(שו"ע קפג' סעיף ד' ומ"ב שם).
מכוס של ברכת המזון, וכן של ברכת ההבדלה, צריך לשתות כשיעור רביעית - ולברך אחריהן ברכה מעין שלוש, אבל מכוס של הקידוש (של הלילה או של הבוקר) שותה המקדש כוס רביעית או מלא לוגמיו, ואינו מברך ברכה אחרונה, כי ברכת המזון פוטרת גם שתיה זו.
באופן כללי, ישנו ספק בהלכה - לגבי שיעור חיוב ברכה אחרונה בשתיה- האם כזית (27סמ"ק )  או רביעית(86 סמ"ק)ולכן  פסק מרן השו"ע שטוב להזהר לא להכנס לספק ברכה אחרונה וישתה או פחות מכזית-  או יותר מרביעית, והיות וכוס של ברכת המזון וכן של ההבדלה צריך מלוא לוגמיו (כוס רביעית)ואין ברכת המזון אחריה, לכן יש לשתות רביעית דוקא (עיין מרן או"ח קצ,ג) ומי שאינו יכול- יטעם מעט- ויתן לאחר לשתות רביעית!
מנהג תימן – יש המברכים על הכוס בשלושה ויש בעשרה על כל פנים הרוצה לברך ברכת המזון על הכוס, שמים לפניו כוס יין וכוס קטן של מים. כשמגיע למלים "כאמור ואכלת ושבעת וברכת את ה'" - מוסיף היושב ליד המברך מכוס המים על כוס היין שביד המברך; וכשגומר את הברכה ואומר: "על הארץ ועל המזון", מוסיף הנ"ל מכוס המים פעם שניה. יש שמוסיפים פעם ראשונה במלת "ארץ חמדה טובה", ופעם שניה בסיום הברכה. עם גמר ברכת המזון בסעודת מצווה מברך על הכוס ושותה ממנו ואחר-כך שם קצת בכוס הקטן ושולח אותו לבעלת הבית . . לאחר ברכת המזון אומרים לבעל-הבית: "א-להים ירבה בטובכם"; והוא משיב: "שולחנכם לא יחסר". 
 
 
מהלכות שבת (משחקי ילדים)

1. אסור לשחק בשבת כל משחק שעשויים להרוויח או להפסיד, כגון משחק הסביבון או משחק זוג או פרט, וטוב להימנע ממשחקים שבהם משתמשים בכסף מדומה, כגון: משחק "המונופול"
2. משחקי קוביה, כגון: סולמות ונחשים-מותרים (כמובן, בלי להרוויח או להפסיד משהו..)
3. משחקים כגון שח-מט, דומינו וקלפי רבעיות- מותרים, ואולם, יש להיזהר,  שלא להפריד בסוף המשחק את הכלים או הקלפים השונים כדי לסדרם לפי זוג או צבע וכד' מכיוון,  שיש בכך איסור ברירה. ולהפרידם ולסדרם כדי לשחק בהם מיד- מותר (ולשימושו המיידי מותר, כיון שבורר לאלתר).
4. קליעת חוטים, כגון: חוטי ניילון, ולעשות מהם מחזיק מפתחות וכד' –אסורה בשבת ויו"ט. (משום מלאכת אורג וקושר)
5. משחקי ריצה, קפיצה תופסת ומחבואים- מותרים, וכן מותר לקפוץ בחבל, אבל להתעמל-אסור(ואם נהנה מהתעמלות עצמה-יש מתירים לילדים)
6. משחק "ארץ"- מותרים בבית, אבל בחצר-אין לשחק ואפילו בחצר מרוצפת. (כיון שבבית לא שייך בו משום השווית גומות, אבל בחצר, כיון שמשחקים על האדמה, יש חשש כזה) [ויש לייחד את האבן, שדוחפים ברגל למשחקים אלו, לפני כניסת שבת כי אחרת יש איסור לטלטלה משום מוקצה].

תן חיוך!
1. יש לי חבר שבראש השנה לא הבין מה זה "תשליך" . איך אפשר להשליך את החטאים והעוונות שעשית, בים או בנהר? -  בשבוע האחרון הוא די הבין... רק התרעם: למה לא אמרת לי שאפשר להשליך גם את העוונות של האחרים באותה הזדמנות?....
2. הפצ"רית ויו"ר ההסתדרות נפגשים בהפסקה בחצר בית המעצר.. היא מתלוננת שאבד לה הזכרון והיא ממש לא זוכרת כלום.. והוא מסביר לה איך להוציא על זה קצבה מהביטוח הלאומי..
3. מהו שיר השבוע? קלי קלי  שלא יגמר לעולם.. החול והים, רשרוש של המים, ברק השמיים, תפילת האדם...
4. שאלו למפגין חרדי בעצרת המליון  למה אתה מנשנש כל הזמן? ענה: הכל מודים ב"עצרת" דבעינן נמי לכם..